חברת נגר כדורי את דוד חי חויבה לפצות רוכשי דירה

חברת נגר כדורי את דוד חי,חברה להשקעות ובנין חוייבה בבית משפט השלום בראשל"ץ ע"י כבוד השופט אילן שילה לשלם פיצויים למשפחת רנג’בר אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה שהתגלו בדירתם

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

לפי חוזה מיום 20.5.97 רכשו בני הזוג התובעים מהנתבעת דירה חדשה בבנין שזו בנתה בראשון לציון. את החזקה בדירה קיבלו התובעים ביום 27.8.97.

בתביעה שבפני עותרים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין ליקויים ופגמים שנמצאו בדירה ובגין עגמת נפש שנגרמה להם בקשר לכך.

לכתב התביעה צרפו התובעים חוות דעת של מהנדס בנין שהעריך את עלות התקונים הנדרשים בסכום של 38,800 ₪ (כולל מע"מ ופקוח הנדסי ) לחודש אוקטובר 99’.

התובעים ציינו כי פנו בדרישות רבות לנתבעת כדי שזו תתקן את הליקויים, הן לפני עריכת חוות הדעת והן לאחריה. התובעת לא הסכימה לתקן את שדרשו התובעים, למעט תקונים מועטים, וכאשר הסכימה לעשות כן התנתה את בצוע התקונים בהשתתפות כספית של התובעים.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענות התובעים והוסיפה כי רוב רובם של הלקויים עליהם מתלוננים התובעים הם ליקויים שניתן היה לכאורה לראותם בעין, ולמרות זאת לא הוזכרו בפרוטוקול שנערך בין הצדדים בעת מסירת הדירה לתובעים.

הנתבעת צרפה חוות דעת של מומחה מטעמה אשר מצא כי עלות תיקונם של הליקויים אינה עולה על 4,000 ₪ (ללא מע"מ ופקוח הנדסי ובמחירי בצוע על ידי הנתבעת).

עוד טענה הנתבעת כי הייתה מוכנה לתקן את הטעון תיקון, ודווקא התובעים היו אלה אשר מנעו את בצוע התיקונים.

המחלוקת העיקרית שנפלה בין הצדדים עסקה בשאלת הפגמים בריצוף. התובעים טענו שיש להחליף את כל המרצפות שבדירה שכן במקרים רבים היו המרצפות בעלות גוון שונה זו מזו.

הנתבעת השיבה כי לכל היותר יש להחליף מספר קטן של מרצפות, ולצרכי פשרה הציעה את החלפת הריצוף כולו בתנאי שהתובעים ישאו בחלק מעלות ההחלפה.

בקדם המשפט הסכימו הצדדים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט ולפי הסכמתם מיניתי את מר שלמה ספקטור. מר ספקטור ערך והגיש חוות דעת שבה הגיע לכלל מסקנה כי שווי עלות תקונם של הליקויים מגיע לסך של 30,800 ₪ לפני מע"מ וכולל פקוח הנדסי.

מר ספקטור השיב לשאלות הבהרה של הפרקליטים, אך הנתבעת לא השלימה עם חוות דעתו ועם תשובותיו, וביקשה לחקור אותו מדוכן העדים. בחקירה התברר כי לא בכדי הביעה נתבעת טרוניה כלפי מר ספקטור, ואזכיר רק כי מר ספקטור שהינו עו"ד, הנדסאי, שמאי ומי שלמד לימודי אדריכלות חרג מהסמכויות שהוקנו לו כמומחה, פגש בתובעים ושוחח עימם מבלי לזמן לאותה פגישה את הנתבעת. אפנה גם לתשובותיו של מר ספקטור לשאלות פרקליטה של הנתבעת (ר’ במיוחד עמ’ 5-6 לפרט’ מיום 4.9.02).

בתום עדותו של מר ספקטור הסכימו הפרקליטים שלא להעיד עדים נוספים ולסכם טענותיהם בכתב.

לאור טענותיה של הנתבעת כלפי המומחה הצעתי לצדדים כי אבקר בדירה באופן שאוכל להווכח ממראה עיניים בדבר מצב הריצוף בדירת התובעים והפתרונות השונים שהוצעו לתיקונו.

הצדדים לא התנגדו להצעתי ובקרתי בדירה ביום 24.2.03. בבקורי נוכחתי כי כטענת התובעים כן הוא, ואכן קיים צורך בהחלפת מרצפות רבות שהגוון שלהן שונה זו מזו. בנסיבות אלה אין לקבל את הפתרון שמציעה הנתבעת כאילו ניתן להסתפק בהחלפתן של מרצפות ספורות, ואין ברירה אלא לרצף את הדירה מחדש.

באשר לליקויים האחרים שבדירה מסכים גם ב"כ הנתבעת כי "בין הצדדים לא נתגלעו מחלוקות של ממש לעניין הליקויים בדירה.

השוואת חוות דעת מלמדת כי למעשה, שתי חוות הדעת [זו של המומחה המוסכם וזו של המומחה מטעם הנתבעת - א.ש.ש.] זהות כמעט לחלוטין, ואין מחלוקת כמעט לעניין הממצאים ההנדסיים".

בנסיבות אלה, ומאחר ובעלי הדין הסתפקו בהעדתו של המומחה המוסכם ולא העידו את המומחים מטעמם, איני רואה מקום להזקק להבדלים המעטים שבין חוות דעתו של המומחה המוסכם לבין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, למעט בנקודות הבאות:

א. בניית קיר במסדרון שהתובעים ויתרו על בנייתו (ר’ חוו"ד המומחה המוסכם) ואשר מלכתחילה לא הוקם בדירה שנמכרה לתובעים במצב של תום בנייה. עלות הבנייה לפי המומחה המוסכם - 1,500 ₪.

ב. מתג תאורה בחדר שינה הורים שהצורך בהתקנתו קם בשל שינויים שעשו התובעים. עלות התקנה - 200 ₪.

המומחה המליץ על החלפת כל הדלתות בבית למרות שהתובעים לא תבעו זאת אך הדבר נדרש בשל הפתרון שהוצע להחלפת הריצוף המביא להגבהה מסויימת של מפלס הרצפה בשל הדבקת המרצפות החדשות על המרצפות הקיימות.

סכום הפצוי בגין הדלתות דומה להפרש הפצוי שהיה מגיע לתובעים אילו נתקבלה טענתם כי יש להחליף את הריצוף הקיים ולא להסתפק בהדבקת מרצפות חדשות עליו.

הנסיבות שנפרשו בפני מצביעות על כך שהנתבעת סרבה להחליף את הריצוף כפי שצריכה הייתה לעשות, והיא סרבה לעשות כן הן לפני הגשת התביעה והן לאחריה ואף לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה וביקור בית המשפט בדירה.

בשלב אליו הגיעו הדברים אין איפוא מקום לאפשר לנתבעת לבצע את התקונים בעצמה.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערכותיו של המומחה המוסכם באשר לעלויות התיקונים הנדרשים בדירת התובעים ולחייב את הנתבעת בפצוי התובעים לפי הערכתו בניכוי הסכומים הנזכרים לעיל.

ראיתי לפסוק לתובעים גם פצוי בסכום של 5,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.

הנני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

א. עלות תקון הליקויים 29,100 ₪. היה והתובעים יתקנו את הליקויים או חלקם תוך שנה אחת מהיום וימציאו לנתבעת חשבוניות וקבלות בקשר לכך יהיו הם זכאים גם לתשלומי מע"מ בהתאם לתשלומים ששולמו על ידם עד לסכום האמור.

ב. נזק שאינו ממוני - 5,000 ₪.

ג. תשלום ששילמו התובעים לשכ"ט המומחה המוסכם בסך של 2,340 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 23.12.01.

ד. שכר המומחה מטעם התובעים בסך של 1,521 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 16.11.99.

ה. אגרת המשפט בסכום של 1,372 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום תשלומה וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 6,000 ₪ בצרוף מע"מ.