ליקויי בניה הצעות לתיקון התקנות לגבי מומחים מטעם בית המשפט

הצגת הנושא

 

1. מאמרנו זה יעסוק בהצעות לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע למועדים המחייבים הפניית שאלות הבהרה למומחים המתמנים על ידי ביהמ"ש וכן לנושא חובת גילוי ניגוד העניינים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט.

 

 

2. תקנה 91 (ג) לתקנות החדשות תשע"ט-2018 קובעת לאמור:

(ג) בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.

 

 

3. אחת ממטרות התקנות החדשות הינה איזון אינטרסים

תקנה 5 קובעת "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

 

 

4. האם תקנה 91 (ג) מגשימה את מטרת מחוקק המשנה כפי שבאה לידי ביטוי בתקנה 5 ? לעניות דעתי, וכפי שאנסה להציג בפניכם בהמשך, התשובה היא שלילית.

 

 

5. עד להתקנתן של התקנות החדשות היתה תקנה 134 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"-1984 אשר קבעה לאמור "בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו". נוסחה הקודם של התקנה לא הגביל בזמן את הגשת הבקשה, ובתי המשפט לא דקדקו בתקנה זו ובדרך כלל בהחלטת המינוי נתנו הוראות לגבי האפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחה שמונה מטעם ביהמ"ש.

 

 

6. בד"כ, במרבית החלטות המינוי של המומחה מטעם ביהמ"ש, ניתנה גם הרשות להפנות שאלות הבהרה למומחה ביהמ"ש, היו נשאלות שאלות, היו ניתנות תשובות, היו משולמים כספים למומחה וכל זאת ללא התערבות ביהמ"ש וללא בזבוז דקה אחת מזמנו של ביהמ"ש.

 

 

7. אם לעתים נדירות היתה מוגשת התנגדות של מאן דהו לשאלות, הוא היה מגיש בקשה וביהמ"ש היה נותן החלטה בנדון.

 

 

8. תקנה 91 (ג) לתקנות החדשות קובעת :"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו"

 

 

9. התקנה החדשה מגבילה בזמן את יכולת הגשת הבקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש בתוך 14 ימים מקבלת חוות דעת המומחה. סביר להניח כי הצד שכנגד יתנגד לבקשה ברצותו להקשות ובסופו של דבר ביהמ"ש יאלץ לקרוא את הבקשה, את התגובה וליתן החלטה מנומקת, מצב שגוזל זמן ממושך מכל הצדדים שלא לצורך ומבזבז את זמנו היקר של ביהמ"ש ושל האינטרס הציבורי.

 

 

10. התקופה בת 14 ימים שנקצבה בתקנות החדשות, להגשת הבקשה, היא תקופה קצרה ביותר וגזרה שציבור המתדיינים ובאי כוחם מתקשים לעמוד בה עקב הלוגיסטיקה הנדרשת במקרה כזה הכוללת זמן לימוד חוות הדעת על ידי הצדדים ובאי כוחם, לאחר מכן קבלת החלטה על הצורך במשלוח שאלות הבהרה, פנייה למומחה אותו צד, הסדרת שכר טרחתו, לימוד חוות הדעת ע"י מומחה הצדדים והכנת שאלות הבהרה על ידו, משלוחם לבא כוח הצד המעונין , תיקוני נוסח בשאלות עצמן וכל זאת לפני עבור 14 הימים כדי לבדוק אם בסופו של יום ישנה הצדקה למשלוח שאלות ההבהרה ובזבוז כספים נוסף.

 

 

11. נתקלתי לא אחת בהחלטות שאף מקצרות בפועל את המועד הקצר ממילא להגשת שאלות הבהרה וגורמות לכך שהצד המבקש לא יוכל לעמוד בזמנים להגשת השאלות, מה שמאלץ אותו להגיש בקשה נוספת על כל המשתמכ מכך לרבות תשלום אגרה.

 

 

12. לדוגמא "לב"כ הצדדים תהיה הזכות לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה (לכל צד) תוך 20 יום ממועד קבלת חוות הדעת עם עותק לתיק בית המשפט ובלבד שישלחו לצד שכנגד תוך 10 ימים ממועד קבלת חוות הדעת והמומחה ישיב עליהן לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 20 יום מקבלתן".

 

 

13. החלטה מעין זו, למעשה מחייבת את מגיש השאלות להגישן בתוך 10 ימים מיום קבלת חוות דעת המומחה שכן עליו להגישן לצד שכנגד בתוך 10 ימים.

 

 

14. ממש במהלך כתיבת מאמר זה נתקלתי בהחלטה המקצרת עוד יותר את לוחות הזמנים שקבעה: "הצדדים יהיו רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה וזאת בתוך 14 ימים מיום קבלת חוות הדעת, ובלבד שהשאלות יומצאו לצד השני תוך 7 ימים מיום קבלת חוות הדעת." החלטה זו מותירה בידי הצד המבקש לשלוח שאלות הבהרה, פרק זמן קצר ביותר ובלתי מספיק של 7 ימים בלבד, בניגוד לתקנות.

 

 

15. לא מובן מדוע מקצרים בתי המשפט את לוחות הזמנים. ממילא, בד"כ, המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט לא מגישים את חוות הדעת שלהן בזמן וגם לא משיבים על שאלות ההבהרה בזמן, ולא אחת נדחים דיונים עקב כך.

 

 

16. ואחרי שעברנו את כל השלבים הנ"ל, ו"הצלחנו" לעמוד בסד הזמנים הקצר, הגיעה העת להעלות את הבקשה לנט המשפט.

 

 

17. אם נט המשפט לא עובד, אנחנו צריכים להתקשר לנט המשפט, להמתין דקות ארוכות למענה של נציג, שיאמר כי הם עושים את עבודתם נאמנה, ו"במקרה" יש עומס גדול מהרגיל מבצעים בדיקות שונות של המערכת, דבר שגורם לציבור עורכי הדין בזבוז זמן יקר ומיותר.

 

 

18. אם יש לנו מזל, ונט המשפט עובד אנחנו ממלאים את כל הפרטים הנדרשים של ההזדהות עם הכרטיס החכם, הזנת קוד הכרטיס החכם, הקלדת מספר התיק, בחירת סוג הבקשה, הקלדת מהות הבקשה הצדדים וכו'. כן ממתינה לנו "מתנה" בדמות אגרה של 37 ש"ח (שלא ברור אם הגשת הבקשה היא חובה מדוע המערכת גובה מאתנו אגרה??). ואנו ממשיכים, בוחרים את אופן התשלום, מקלידים את שם הבנק, מספר הסניף, מספר חשבון הבנק, אישור, הדפסת אסמכתא להגשה ואפילו קבלה על התשלום לא מופקת באופן אוטומטי ומיידי.

 

 

19. אם כל זה לא בזבז דיו את זמננו, אנו צריכים לבזבז זמן נוסף בבהייה במסך המחשב אחר "זכוכית המגדלת" המסתובבת על פני המסך במשך דקות ארוכות ונאלצים להמתין עד שהיא תסיים את הבדיקה נגד פוגענים.

 

 

20. לאחר מכן אנו צריכים לחייב את תיק הלקוח באגרה ששולמה, ובנוסף גם לרשום פעולת חיוב בהנהלת החשבונות שכן פעולת חיוב החשבון בוצעה. או שמא רוצים שננהל מעקב ובזבוז זמן נוסף לגבי הנושא הכספי?

 

 

21. לשם מה ומדוע אנו נזקקים לכל הפרוצדורה המסובכת המסורבלת והמיותרת הזו? מדוע מחייבים את כל ציבור עורכי הדין לבזבז זמן יקר ומיותר על פעולות מיותרות ולא מחוייבות המציאות כאילו אין לנו מה לעשות פרט לזה?

 

 

22. עם כל הכבוד למומחים מטעם ביהמ"ש, והגם ששכרם לא יוצא מכיסי הפרטי, בשנים האחרונות, חלה האצה מהירה של שכר הטרחה שהם דורשים עבור הכנת חוות דעת ולצערי הרב, בתי המשט לא ששים להתערב בדרישותיהם הכספיות הגם שהדבר מקשה בצורה קשה ביותר על ציבור המתדינים.

 

 

23. לעתים רחוקות אני נתקל בשופטים אשר קובעים בעצמם את שכרם של המומחים וטרם נתקלתי במומחה שוויתר על המינוי בגלל שכר נמוך מדי לטעמו. אני קורא מכאן, לכלל השופטים לעשות כך ו/או ליזום חקיקה שתקבע את שכרם של המומחים מטעם ביהמ"ש.

 

 

24. אני מצפה שבתי המשפט יתערבו בנושא ויקבעו את שכרם של המומחים על מנת שתהיה אחידות בנושא ולא כל מומחה יגבה שכר כראות עיניו.

 

 

25. אם הגבילו בפועל את שכרם של כל עורכי הדין במספר רב של תחומים בתקנות, לא צריכה להיות כל בעיה גם להגביל את שכרם של המומחים המתמנים מטעם ביהמ"ש (ולא רק בתחום ליקויי הבניה) ויפה שעה אחת קודם.

 

 

26. בנוסף על כך, מגבילים המומחים, על דעת עצמם את מספר שאלות ההבהרה ה"חינמיות" ל-5 שאלות בלבד.

 

 

27. להפתעתי ולשמחתי, נתקלתי לאחרונה, אולם במקרה בודד בלבד, בסעיף בהחלטת מינוי מומחה שהוא הרבה יותר פרקטי, פשוט, ומתאים לסוגיה הנדונה: "תוך 30 יום לאחר שתוגש חוות הדעת יהא כל צד רשאי לשלוח למומחה שאלות הבהרה, עם העתק ליתר הצדדים ולבית המשפט".

 

 

28. אני מקווה כי כל השופטים יאמצו נוסח החלטה זו דבר שיחסוך זמן רב לכל המעורבים בניהול ההליך השיפוטי ובעיקר, יחסוך זמן שיפוטי רב ויקר למערכת השיפוט. הלוואי וכל השופטים יאמצו את הנוסח הפשוט הזה שיחסוך זמן רב לכל המעורבים בניהול תיקי ביהמ"ש.

 

 

29. הצעתי היא לחזור למצב הקיים, לבטל את הצורך בהגשת בקשה לאפשר משלוח שאלות הבהרה, שביה"ש בהחלטת המינוי יורה על מתן אפשרות לכל צד להפנות למומחה שאלות הבהרה ללא הגשת בקשה, בתוך 30 יום מקבלת חוות דעת מומחה ביהמ"ש וצד שלא יגיש את שאלותיו בתוך מועד זה יאבד את זכותו להפנות שאלות הבהרה וכן יקצוב זמן למענה המומחה על שאלות ההבהרה על מנת למנוע את המצב בו מומחים מעכבים לעתים את מתן תשובותיהם במשך חודשים ארוכים וגורמים לצורך בהגשת בקשות לדחית הדיון בבית המשפט. בכך תיחסכנה מאות ואלפי בקשות והחלטות מיותרות והדבר יביא לחיסכון עצום בזמנו של ביהמ"ש, של הצדדים ושל הציבור בכללותו.

 

לנושא ניגוד האינטרסים של המומחים המתמנים מטעם ביהמ"ש.

 

 

30. עד לכניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ב1.2.2021, מומחה שהיה מתמנה על ידי ביהמ"ש לא היה חייב למסור אינפורמציה לגבי קשריו האישיים/המשפחתיים/החבריים/העסקיים עם מי מהמעורבים בתיק.

 

 

31. מטבע הדברים, מצב זה איפשר למומחים המתמנים ע"י בתי המשפט שלא לחשוף את הקשרים האלה, אם כי הייתה "ציפייה" מאותם מומחים שיגלו אם יש להם ניגוד אינטרסים אולם, לצערנו, נתקלנו בלא מעט מקרים בהם לא עמדו בציפיות אלו.

 

 

32. בתקנות החדשות הותקנה תקנה 89 (א) שהתיימרה לעשות סדר בנושא, אולם לצערי, גם תקנה זו, בנוסחה הקיים לא נותנת פתרון מלא לבעיה.

תקנה 89 (א) לתקנות החדשות קובעת לאמור:

89". (א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.

(ב) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט, ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי.

 

 

טופס 6

(תקנה 89)

הצהרת מומחה מטעם בית המשפט

אני החתום מטה:

שם: מס' זהות:

עיסוק: ההליך:

שם השופט:

מצהיר/ה בזה בכתב כדלקמן:

1. יש / אין לי (*מחק את המיותר) או לשותף שלי קרבה משפחתית לשופט שמינה אותי או למי מבעלי הדין או למי מבאי כוחם, ויש / אין לי קרבה משפחתית לשופט אחר המכהן בבית המשפט שבו יתנהל התיק אליו אמונה; אם יש, נא לפרט:

2. יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, קשר אישי, כספי או מקצועי עם השופט שמינה אותי או עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם; אם יש, נא לפרט:

3. יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, או לחבר/ה שלי עניין כספי או אישי אחר כלשהו(למעט שכר טרחתי) בהליך או בתוצאותיו; אם יש, נא לפרט: ;

4. נתתי / לא נתתי (*מחק את המיותר) חוות דעת או שירות אחר לאחד מבעלי הדין או לבאי כוחם או למי מהמומחים מטעמם בשנתיים שקדמו למועד המינוי; אם ניתנו חוות דעת, נא לפרט: ;

5. יש / אין לי (*מחק את המיותר) זיקה אחרת כלשהי העלולה להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים בין מילוי תפקידי ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלי; אם יש, נא לפרט: ;

6. יש / אין לי (*מחק את המיותר) קרובי משפחה המכהנים כשופטים; אם יש, נא לפרט: .

הדברים האמורים בהצהרה זו נכונים לגביי, ולגבי קרובי משפחתי ושותפי – הם נכונים למיטב ידיעתי.

 

____________________

חתימת המצהיר

 

 

[1] "קרבה משפחתית" של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

 

33. מניתוח סעיף 1 לעיל ניתן לראות כי דרישת הגילוי היא רק לגבי "קירבה משפחתית" לשופט או למי מבעלי הדין או באי כוחם. הסעיף אינו דורש גילוי קשרים או קרבה עסקית או חברית עם אלה וזה מותיר פתח להסתרת סוגי קירבה אלה. עיקר הדגש בסעיף זה הנה על קירבה לשופט שמינה אותו או לשופט אחר.

 

34. גם סעיף 2 הנ"ל לא מחייב לחשוף קרבה משפחתית, עסקית או חברית עם מי מהמומחים של הצד שכנגד. לא אחת נחרצת גורלה של תביעה בשל "חברות" או "קירבה עסקית" או אחרת בין המומחה מטעם ביהמ"ש לבין אחר ממומחי הצדדים, שאינו בהכרח מעמיד אותם במצב של "שותף שלי" ומאפשר להם שלא לגלות את הקשרים האלה במסגרת הטופס הנ"ל.

 

35. בסעיף 4 לעיל, מגבלת הזמן של שנתיים בלבד אינה מספקת. לדעתי, ישנה חובה להגדיל את התקופה, למשך 5 שנים לפחות, ורצוי גם יותר מזה.

 

36. במציאות של ימינו ישנם קשרים מקצועיים ועסקיים בין מהנדסים מסוימים ובין חברות קבלניות מסוימות. לעתים, נגרם נתק זמני ביניהם בשל חילוקי דעות כאלה או אחרים שטרם הבשיל לכדי נתק סופי ומוחלט.

 

37. קבלת מינוי מטעם ביהמ"ש, בתוך שנתיים בלבד מיום הנתק הזמני, תיצור, מטבע הדברים, אצל אותו מומחה, לחץ ואינטרס כספי כלכלי חזק לחדש את הקשר בין בינו לבין החברה הקבלנית, דבר שעלול להוביל להטיה ועיוות של תוצאות חוות הדעת לטובת אותה חברה קבלנית עמה מעונין המומחה לחדש את הקשרים העסקיים.

 

38. גם כך, כמעט כל מי שעוסק בתחום של ליקויי הבנייה, ובמיוחד עורכי הדין המייצגים תובעים, חשים כי לא מעט מומחים המתמנים ע"י ביהמ"ש, נוטים לקבוע סכומים "נוחים" יותר לחברות הקבלניות, ודי לחכימא ברמיזא.

 

 

הותר לפרסום ביום 1.5.2022

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון, בורר,מרצה ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך למעלה מ-45 שנים.

 

 

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

 

 

עודכן ב: 08/05/2022