כיצד עורכים צוואה בעל פה?

חוק הירושה קובע מספר דרכים לעריכת צוואה בכתב, אך האם ניתן לערוך צוואה גם בעל-פה, ללא מסמך בכתב? התשובה לכך היא בחיוב. קיים בחוק הירושה מנגנון של צוואה בעל-פה, המכונה גם "צוואת שכיב-מרע".

מי יכול לצוות בעל-פה?

על פי החוק, יכול לצוות בעל-פה מי שהינו "שכיב-מרע". מי הוא שכיב-מרע? ההלכה היהודית הדתית היא שטבעה ביטוי זה, ולפיה הוא מוגדר כאדם שתשש אצלו כל כוח הגוף, ואינו יכול להלך בשוק, והרי הוא נופל על המיטה. דהיינו – חולה מאד, גוסס, נוטה למות.

כמו כן רשאי לצוות בעל-פה אדם הרואה עצמו מול פני המוות, בנסיבות המצדיקות זאת. כלומר, יש כאן יסוד סובייקטיבי – האדם מאמין שהוא עלול למות בקרוב, ויסוד אובייקטיבי – קרי שמדובר בנסיבות בהן כל אדם סביר היה חושש לחייו. מי שהוא היפוכונדר, ומאמין שנדקר באצבעו מקוץ, ועכשיו יבוא קיצו, אינו עונה על היסוד האובייקטיבי, גם אם במקרה ילך לעולמו זמן קצר אחרי העימות עם הקוץ.

פרט למקרה של מחלה מסכנת חיים, גם כניסה לניתוח מורכב כוללת את שני היסודות האלה, וכמוה טיסה לחלל, יציאה לקרב או למבצע צבאי, ביצוע פעלול מסוכן או השתתפות בספורט אקסטרים קיצוני. כל אחד מאיתנו, בנסיבות כאלה, היה חושש לחייו, או לפחות מודע לסכנה, מבחינה סובייקטיבית, ואף בצדק – מבחינה אובייקטיבית.

כיצד עושים צוואה בעל-פה? 

ובכן, את הצוואה בעל-פה על המצווה להשמיע במו פיו, בפני שני עדים, אשר שניהם דוברים את שפתו, ועליו לומר להם כי זו היא צוואתו. לא די למשל לומר – הייתי רוצה להשאיר את דירתי לבתי. זו רק הבעת רצון. יש לומר בבירור - אני מוסר לכם עכשיו את צוואתי – אני מצווה שבתי תירש את דירתי.

גם בצוואה בעל-פה קיים יסוד של כתב – אך לא המצווה הוא זה שצריך לכתוב, אלא העדים לצוואה. על שני העדים לחתום על זיכרון דברים בכתב, שמתאר את נסיבות עריכת הצוואה, סמוך ככל שניתן לאחר ששמעו את דברי הצוואה, ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה.

צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, כלומר הנסיבות של סכנת חיים, אם המצווה עודנו בחיים.

החוק מניח שאם המצווה שרד חודש ימים נוסף לאחר שחלפה לה הסכנה לחייו, אזי אין מניעה שיניח צוואה בכתב ולא בעל-פה.

אם אין לו ספק באמיתות הצוואה, בית המשפט רשאי לוותר על התנאים הטכניים הנ"ל או על חלקם, למעט ארבעת אלה: שני עדים, שדוברים את שפתו של המנוח, וסכנה לחיים – וזאת, כאמור, הן מבחינה סובייקטיבית והן מבחינה אובייקטיבית.

לצוואה בעל-פה יש עוד פריבילגיות ביחס לצוואות אחרות. בצוואה רגילה, צוואה בכתב בפני שני עדים, אם אדם שימש עד לצוואה, או שהיה מעורב בעריכה שלה, הוא אינו יכול להיות יורש לפיה, וגם לא בן או בת הזוג שלו. הסעיף בצוואה שמזכה אדם כזה או את בן או בת זוגו פשוט מתבטל.

להבדיל מכך, עד לצוואה בעל-פה יכול להיות גם מי שהוא זוכה לפי הצוואה, או שבן-זוגו הוא זוכה לפיה, ואפילו מי שערך את הצוואה או היה מעורב בעריכתה.

למחוקק היה ברור שאם אדם מצווה בעל-פה, סימן שהוא מצוי בלחץ זמן, ובתנאים שאינם מאפשרים לו להניח צוואה מסודרת, לכתוב או להדפיס, להיוועץ בעו"ד או לגייס עדים ניטראליים.

על פי רוב, האנשים שאנחנו שואפים להעניק להם את רכושנו במסגרת צוואה הינם קרובי המשפחה שלנו. מטבע הדברים, כאשר אדם שוכב על ערש דווי, מי שנמצא בסמוך לו הם קרוביו, הסועדים אותו, קרי אותם יורשים עצמם. אם קרובי המשפחה הללו ישמשו עדים לצוואה בעל-פה, או יסייעו בניסוחה, הם עדיין יוכלו לקבל את ירושתם לפיה, הם ובני זוגם כאחד.

ולסיום הערה: הקלטת דברי הצוואה באמצעות רשם קול או מצלמת וידאו אינה אחת מבין צורות הצוואה המוכרות על פי חוק הירושה הישראלי.

הקלטה כזו יכולה לכל היותר לשמש ראיה נוספת לקיומה של צוואה שנערכה בדרך חוקית לגיטימית אחרת לעשיית צוואה, אך אין היא יכולה לשמש תחליף למנגנוני האימות הנדרשים בחוק, כגון קיומם של שני עדים בצוואה בכתב או בצוואה בעל-פה, או של אישור נוטריוני בצוואה בפני רשות.