בשורה לחייבים בהוצאה לפועל: מעתה ניתן לקבל שירותים רחבים יותר בלשכה הקרובה למקום מגוריכם

המצב המשפטי ששרר עובר לבג"צ 804/12 היה כזה שבו מעמדם של החייבים בהוצאה לפועל, אנשים קשי יום ממילא, היה בלתי נסבל.

בהתאם להנחיות הקודמות של מנהל רשות האכיפה והגבייה, מש/1 נוהל מתן שירותים כלליים, פקידי ההוצל"פ היו מסרבים למסור לידי החייב החלטות שהתקבלו בעניינו מאחר והתקבלו בלשכה אחרת. כך נוצר מצב שבו תושב הפריפריה, הקריות, למשל, שנפתח כנגדו תיק הוצל"פ באיזור המרכז, היה צריך לכתת רגליו ולבטל זמנו בנסיעה ארוכה ויקרה ללשכה בתל אביב רק על מנת לקבל לידיו החלטה שניתנה בעניינו ואשר היא הרת גורל עבורו.

כך למשל החלטה הקובעת כי ההליכים בעניינו יעוכבו ומבטלת את העיקול שהוטל על חשבון העו"ש שלו, או על משכורתו. על מנת לבטל בפועל הליכים אלה נזקק החייב להחלטה המקורית של לשכת ההוצאה לפועל, על מנת להציגה בפני הבנק או בפני מעסיקו בכדי שהלה יבטל את ההליכים בעניינו.

אילו היה מנסה לקבל את ההחלטה בלשכת הקריות, הקרובה למקום מגוריו, היה נתקבל בסירוב מוחלט של הפקידים.

הזוכים, היו מודעים אף הם להנחיות אלה של מנהל רשות האכיפה והגבייה ולכן בכוונת מכוון היו פותחים את תיקי ההוצל"פ בלשכה המרוחקת מאיזור מגוריו של החייב וזאת על מנת להקשות עליו, בחסות אותן ההנחיות, את ניהול התיק, הגשת בקשות לעיכוב הליכים וכן הלאה.

יצויין כי החוק מתיר לזוכה לבחור באיזה לשכה לפתוח את תיק ההוצל"פ ואין תחולה להוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, העוסקת בסמכות מקומית. כך קובע סעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 : "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין".

במשך הזמן שחולף מאמיר החוב בתיק לערכים לא רציונאליים, ריביות דרקוניות והשתת הוצאות ההליך על החייב גורמות לכך שחוב קטן יחסית של אלפי שקלים, הופך, לאחר מס' שנים לא רב, לחוב של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כל זאת תוך שהזוכה מעמיס על גבו של החייב את עלותם של ההליכים שכאמור החייב לא היה מודע אליהם ואף אם היה מודע הרי שהתקשה עד מאוד להתמודד עימם וזאת בשל הריחוק הגיאוגרפי.

חייבים רבים, אנשים קשי יום לא מסוגלים לנהל מאבק משפטי קרוב לביתם לא כל שכן, כאשר קבלתו של כל דף נייר דורשת נסיעה בת מספר שעות. בשל כך חלקם פשוט התייאשו, וויתרו על המאבק והניחו לזוכה החזק, הגדול והמיוצג, לנקוט הליכים, להגיש בקשות ולקבל החלטות ללא כל פעולה מצידם.

חייבים אחרים נאלצו לשכור שירותיהם של עורכי דין, אף שידם אינה משגת ובכך לשקוע בחובות גדולים עוד יותר.

אלה הנתונים שעמדו בבסיס העתירה שהוגשה בבג"צ 804/12.

מיד לאחר הגשתה הסכים מנהל רשות האכיפה והגבייה לשנות את הנוהל שהיה קיים עובר לעתירה ולהתיר קבלת החלטות רבות ומגוונות יותר בכל לשכה הקרובה למקום מגורי החייב אף אם אינה הלשכה שבה מתנהל התיק.

כיום ניתן לקבל כל החלטה דחופה ו/או החלטה שהתקבלה בשבעת הימים שעובר לפנייה ללשכה בכל לשכה. עוד ניתן לקבל כל החלטה העוסקת בהגבלות שונות המוטלות על החייב ובהליכים מסוג עיקולים הננקטים כנגדו, בכל לשכה. עוד ניתן לקבל, בכל לשכה, כל החלטה הנחוצה לחייב על מנת להגיש בקשה דחופה מטעמו.

שינוי נוסף ומבורך אף הוא עוסק בהבאת הנוהל לידיעת החייבים, שהרי לא סביר כי שינוי של הנחייה פנימית יועיל לחייבים אם לא יובא לידיעתם. מנהל רשות האכיפה והגבייה הסכים לכך כי לכל החלטה שתישלח לחייב בכל תיק הוצל"פ שהוא, תתווסף שורה המודיעה לו כי החלטות דחופות בעניינו ניתן לקבל בכל לשכת הוצאה לפועל.

בכך הוגשמה מטרת העתירה במלואה ומצבם של החייבים השתפר לעין ערוך. לא זו בלבד שישנה אפשרות לקבל כמעט את כל ההחלטות החשובות בכל לשכה, אלא שהבשורה תגיע לכל חייב באמצעות כל הודעה שיקבל מלשכת הוצל"פ. כך יוטמע השינוי, החייבים יוכלו לעמוד על זכויותיהם אל מול חומתם הבצורה של פקידי ההוצל"פ ובכך יזכו להליך משפטי הוגן בעניינם.

אין ספק שכיום בזכות שינוי זה יכולים החייבים להתגונן מפני ההליכים הננקטים כנגדם בצורה מהירה ויעילה יותר ולהגשים את זכויות היסוד שלהם דוגמת זכות הגישה, זכות הטיעון והזכות להליך הוגן.

אין ספק שכיום השררה שהיתה נתונה בידי הזוכים הסדרתיים והגדולים במשק, דוגמת חברות הביטוח, חברות הסלולר, הבנקים וחברות התקשורת ננגסה מעט. בכך הושגו גם מטרות של צדק חברתי ושיוויון והוסר מעט הנטל מעל כתפי החייבים.