דברים שכדאי לדעת כשנופלים ברחוב

שרון, אישה בשנות הארבעים לחייה, צעדה כבכל בוקר לעבודתה, דעתה הוסחה לרגע והיא נתקלה באבן רופפת בשפת המדרכה, נפלה ושברה את ידה.

האם שרון זכאית לקבלת פיצוי כספי מן העיריה?

נפילה ברחוב, כשלעצמה, אינה מקימה אחריות לעיריה. האחריות תלויה בשאלת הרשלנות – היינו האם הנפילה נגרמה בשל מפגע שהיה בדרך והאם העיריה צריכה הייתה לשים לב לקיומו של המפגע ולתקן אותו, או לכל הפחות להתריע על הסכנה ולמנוע מעבר במקום.

על אף שהשאלה נראית פשוטה למדי, הדברים מורכבים ובתי המשפט מתחבטים רבות בשאלת הרשלנות. ישנם שופטים שמבחינתם עצם קיומו של בור או בליטה בדרך מספיקים בכדי לקבוע כי העיריה התרשלה. לעומתם ישנם שופטים מחמירים הגורסים כי אדם צריך להתהלך כשעיניו בראשו ולהשתדל להימנע מכניסה למכשול.

הניסיון מלמד כי במרבית המקרים נדרש מפגע שאינו מינורי.

כאשר מדובר בנזק רציני המותיר מגבלות לצמיתות, הנאמדות באחוזי נכות גבוהים, ביהמ"ש ייטה להקל בדרישותיו להוכיח מפגע רציני בדרך. לעומת זאת כאשר הנזק קל יחסית, ידרוש ביהמ"ש מן התובע להוכיח כי אכן היה מפגע משמעותי בדרך.

חשיבות נוספת נודעת לשאלת מיקום הנפילה וזאת מאחר ובתי המשפט יכולים לעשות שימוש בסעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולקבוע כי לנפגע ישנה אחריות מסויימת לנפילתו, המכונה "אשם תורם".

כך למשל במקרה של שרון, פסק ביהמ"ש כי יש לחלק את האשמה בגין נפילתה באופן שבו העיריה תחוב ב 70% מהנזק והיא ביתרה, היינו 30%.

הסיבה לחלוקה, במקרה זה, נעוצה בכך שביהמ"ש סבר כי שרון, אשר צעדה באותה הדרך במשך 10 שנים, מכירה כל בור ומכשול בה ולכן גם עליה מוטלת האחריות להימנע מנפילה ופגיעה.

המשמעות המעשית היא שמגובה הפיצוי שנפסק לשרון למעשה "מנכים" 30% וכך יוצא שהעיריה אמנם משלמת אבל מעט פחות ממה שהייתה משלמת אלמלא היה נקבע אשם תורם.

חשיבות ניכרת נודעת גם לתיעוד הרפואי בתיק ובמיוחד לתעודה הרפואית הראשונה מיום האירוע עצמו. כך למשל נפגע אשר סיפר כי נפל במדרכה אך לא סיפר כי הנפילה ארעה בבור או במכשול,יתקשה מאוד לבסס את גרסתו בדבר רשלנות העיריה. זאת משום שקיימת חזקה משפטית הקובעת כי הדברים שמסר הנפגע לרופא בהזדמנות הראשונה, משקפים את המציאות.

עוד מומלץ שזמן קצר לאחר הפגיעה ייגש הנפגע לצלם את מקום האירוע. פעמים רבות, מיד עם קבלת ההודעה בדבר התאונה, מזדרזת העיריה ומבצעת תיקון בדרך. במצב דברים זה ומבלי שהנפגע צילם את המכשול, יתקשה מאוד בהמשך להוכיח את גרסתו בבית המשפט.

במקרה שלשרון, הפנייה לייעוץ משפטי נעשתה בשלב מוקדם שלאחר הפגיעה, לכן בוצעו כל השלבים בדרך אל הגשת תביעה מבוססת ובעלת סיכויים טובים ובסופו נפסקו פיצויים בסך 230,000₪.

עו"ד מירב יטח-וולינץ