מאמר שפורסם בעיתון ארגון מגדלי העופות- משק העופות

התנגדות ל"שיטת ריווח"

מאת: עו"ד איילת רייך

במהלך החודש הקרוב יערך שימוע במשרד החקלאות והשירותים הווטרינריים במסגרתו תשמע עמדתם של המתנגדים לכניסתה לתוקף של תקנה, שעניינה קביעת תקופת זמן מוגבלת לביצוע ניקוי וחיטוי במשקים וקביעת חיץ בין תקופות גידול במשקי עופות.
עורכת הדין איילת רייך, המתמחה בענף הלול, הרימה את הכפפה והיא פועלת כנגד כניסתה לתוקף של התקנה הנ"ל אשר תגרום לצמצום מחזורי הגידול בשנה. במסגרת זו מיוצגים מגדלי רבייה, מגדלי פטם, מדגרות הודים ומגדלי הודים המתנגדים לכך שיקבע פרק זמן מוגבל, של 7 ימים, לביצוע ניקוי וחיטוי של לולים בין מדגר למדגר ומתנגדים לקביעת חיץ בין תקופות גידול במשקי עופות אשר תחייב השבתה מוחלטת של הלול למשך לא פחות מ- 14 יום לפני הכנסת העופות למשק.
המתנגדים טוענים, כי הואיל והסדרים וולונטריים אשר ניסו לייצר בענף לצורך הקטנת כמות העופות במשקים לא צלחו מנסים, בדלת האחורית, לכפות זאת על הענף, בכסות של צמצום תחלואה, כביכול.
מדברי ההסבר אשר צורפו לתקנה עולה כי קודם ירו את ה"חץ" ואחר כך סומנה ה"מטרה", גם לדעת מומחים בולטים בענף, אשר גויסו למאבק, התקנה אינה יכולה להשיג את המטרה אשר לשמה, כביכול, קמה.
כך, אין בשינוי המוצע כדי להטיב את המצב הקיים היום, שכן אין בהגבלת זמן ביצוע הניקוי והחיטוי ל-7 ימים כדי להשפיע על אופן ביצוע פעולות אלה בהעדר הוראות קונקרטיות לביצוען. קביעה שרירותית של פרק זמן מוגדר עלולה לגרום לביצוע רשלני של הניקוי והחיטוי רק כדי לעמוד בדרישות התקנה וכן לגרום לזמן המתנה חסר כל תועלת לאלו המסוגלים לבצע ניקוי וחיטוי בתקופה קצרה. התקנה המוצעת עלולה לחייב פינוי מהיר של זבל עופות. הוצאת זבל מהירה ממשק שעבר תחלואה עלולה לחשוף להקות אחרות למחלה, או להעמיד אותן בסכנת הידבקות שכן מגדלי להקות עופות נגועות יאלצו, מחמת אילוצי הזמן, לפזר במהירות את הזבל ברחבי הארץ. ואם לא די באמור הרי, שמחירי ביצוע עבודות הניקוי והחיטוי עלולים לעלות נוכח מגבלת זמן הביצוע לה ידרשו הקבלנים המבצעים.
בעניין החיוב להשבית את הלול בין תקופות גידול במשקי עופות טוענים המתנגדים כי כל מטרתו של החיוב לצמצם את מספר מחזורי הגידול ולהקטין את כמות העופות. כך, לא נערכה הבחנה בין משקי פרגיות רבייה, פטם, הודים לבשר, הטלה וכו', חוסר ההבחנה כאמור, לבדו, מלמד על מטרתו האמיתית של התיקון המוצע. חמור מכך, התיקון נערך ללא כל התייחסות רצינית להשלכות ולנזקים העצומים העלולים להיגרם למגדלי העופות. כך למשל, למגדלים יגרם אובדן הכנסות,שכן נוכח התיקון תצומצם כמות הגידולים בשנה, עליה הסתמכו המגדלים בתכנון רב שנתי. האמור עלול לגרום להתמוטטות בעלי משקים אשר, בין היתר, לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם להחזרי ההון.
גם מעמדתם של מומחים בענף אשר גויסו למאבק ניתן ללמוד על מטרתה האמיתי של התקנה - צמצום מחזורי הגידול ובאמצעות כך הקטנת כמות העופות. המומחים גורסים, כי קביעת חיץ בין תקופות גידול לא תתרום להפחתת רמת התחלואה של המחלות המאוזכרות בדברי ההסבר לתקנה או לשיפור המצב הממשקי. כך, חיץ בין תקופות גידול לא יפחית את תפוצת נגיפי המחלה או את סיכוני ההדבקה. כמו כן ברור לכל, כי ריווח המדגרים לא יפתור בעיה של רב שלוחתיות. מטילות ותרנגולי הודו ימשיכו לגדול לצד תרנגולות לפיטום ו/או רבייה עם הריווח ובלעדיו. כמו כן, לא ברור על שום מה נדרשת התקנה עת על פי התקנות הקיימות, לשירותים הווטרינריים האפשרות לעכב הכנסת עופות חדשים במידה והלהקה הקודמת נמצאה נגועה במחלה רשומה. גם מטעם זה אין כל צורך ב"ענישה קולקטיבית" ודי בתקינה הקיימת.
התקנה המוצעת אינה מידתית והיא עלולה לפגוע בזכויות חוקתיות, בכללם חופש העיסוק והקניין. כמו כן אין כל יחס סביר בין הפגיעה בזכויות היסוד לבין היתרון שיצמח, ככל שיצמח, כתוצאה מהפגיעה.
עושה הרושם, כי בכסות של צמצום תחלואה, כביכול, מנסים השירותים הוטרינריים ומשרד החקלאות להגניב דרך הדלת האחורית, ריווח אשר יצמצם את כמות העופות בשוק, וזאת ללא מתן הפיצוי אשר היה ניתן לנפגעים לו היה חל הסדר וולונטרי.


*משרד עורכי דין איילת רייך מתמחה בענף הלול, אגודות שיתופיות ובתחום המסחרי-חקלאי.

-סוף-