כיצד יכול קבלן לקבל בקלות היתר להעסקת עובדים מהשטחים?

בשלב הראשוני על הקבלן להגיש בקשה לרשות האוכלוסין כדי שהוא יאשר מכסה של עובדים . לאחר שמכסה זו מאושרת אפשר בשלב השני לבקש שרשות ההגירה יוציאו היתרי העסקה לפועלים ספציפיים.

הקבלן חייב להצהיר בבקשתו כי העובד עובדת רק אצלו ורק במשרה מלאה - הסיבה לכך היא למנוע סיטואציה שבו היתר ההעסקה של המעסיק יוצא על שם קבלן אחד אולם בפועל העובד עובד אצל קבלן שונה.

לאחר מכן, כל חודש על הקבלן לדווח על השעות וימי העבודה שבהם עבד הפועל ואגף המת”ש (מדור שלומים) ברשות האוכלוסין מוציא לפועל תלוש שכר עבודה מתאים עבורו.

ישנם הרבה קבלנים שלא יודעים שתלוש השכר לא כולל זכויות רבות אחרות אשר מגיעות לעובד בגלל שהוא עובד במדינת ישראל

צו ההרחבה בעניין פועלי בניין קובע מספר תנאים נוספים המשפרים את מצבם של עובדי הבניין ומנהלי העבודה בבניין לעומת עובדים אחרים במדינה.

לדוגמא צו ההרחבה הרלוונטי קובע כי שבוע העבודה בענף הבניין הוא בן 42 שעות ויכול להתפרש על פני חמישה או שישה ימי עבודה בשבוע או למשל הצו קובע זכאות לימי חופשה העולה ככל שגדל הותק שצבר העובד בענף.

נוסף על כל זה, הצו מצריך מהקבלן להפריש לעובד לקרן השתלמות, דמי כלכלה בשביל החגים ועוד זכויות אחרות המופיעות בצו.

בהתאם לחוק הישראל עובד פלשתינאי זכאי לזכויות בדיוק כפי שמגיעות לעובד ישראלי שזה אומר, שעות נוספות, דמי הבראה, ימי חופשה ומחלה, פנסיה ועוד.

במידה וקבלן לא מודע לחוקים אלו הוא עלול לקבל לא מעט תביעות מעובדים מהשטחים בגלל שהם חושבים בטעות שבגלל שם הם דיווחו למת”ש על עבודתם של אותם עובדים וגם שילמו כל חודש את השכר והתנאים הסוציאליים אז הם מוגנים מפני תביעות.

ברם, כפי שניתן לראות בתלושים המשכורת אין תשלומים עבור זכויות אחרות רבות, ולכן עובד שעובד אצל קבלן זמן רב צובר זכויות בסכומים כסף רבים.

לאור זאת חובה על כל קבלן לדעת את הוראות החוק וצו ההרחבה ולהחתים את העובד כל חודש על קבלת הכספים ששולמו לו במיוחד אם הכספים הללו משולמים במזומן.