התיישנות מקוצרת בתביעות ביטוח

שימו לב- התיישנות מקוצרת!!!

בניגוד לתביעות אזרחיות בהן הכלל הוא כי תקופת ההתיישנות הינה בת 7 שנים בכפוף לחריגים העולים מן החוק, הרי שמכוח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, תקופת ההתיישנות בחוזי ביטוח הינה מקוצרת והינה בת 3 שנים בלבד.

אחת הסיבות הנעוצות בקיצור תקופת הביטוח, באה לידי ביטוי ביכולתן המוגבלות של חברות הביטוח לאסוף ראיות לתקופת זמן ארוכה בשנים מזו הקבועה בחוק, בכל הנוגע לבירור חבותן בתביעות ביטוח.

כלל חשוב הינו כי התנהלות המבוטח מול חברת הביטוח במו"מ טרם הגשת התביעה לבית המשפט אינה עוצרת את תקופת ההתיישנות. בעניין זה ראוי יהיה להדגיש כי תקופת ההתיישנות תיעצר רק במידה וחברת הביטוח תאריך למבוטח בכתב את תקופת ההתיישנות.

החלופה המוחלטת לבלימת תקופת ההתיישנות הינה הגשת התביעה לבית המשפט בתוך 3 השנים מיום קרות מקרה הביטוח.

בכל הנוגע לפוליסות ביטוח נכות מתאונה - מחלוקות רבות עולות בתיקי ביטוח שעילתם נעוצה במועד גילוי הנזק לעומת מועד קרות האירוע כמועדים שיש לקבוע כי תקופת ההתיישנות תחל באחד מהם. בעניין זה, ראוי להדגיש כי ישנם מצבים בהם הנזק מתגבש זמן רב לאחר קרות מקרה הביטוח ולא ניתן להעריכו ולחילופין לא ניתן לדעת עליו כלל, ובעניין זה אפנה למקורות, כדלהלן:

"הפסיקה הישראלית מתחבטת מזו תקופה ארוכה בשאלת המועד שבו מתחיל מרוץ ההתיישנות של תביעת ביטוח שעילתה נכות צמיתה כתוצאה מתאונה. ישנם שלושה מועדים אפשריים לתחילת מרוץ ההתיישנות, כדלקמן:

1.מועד אירוע התאונה.

2.מועד התגבשות הנכות הצמיתה.

3.מועד קביעת הנכות הצמיתה על ידי מומחה רפואי כלשהו.

בעניין צפריר נ’ ארט שלל בית המשפט העליון את החלופה השלישית בפסקו כי:"..מועד קביעת הנכות הצמיתה, שיכול להיות מקרי, אינו בעל משמעות פרובטיבית ואין הוא יכול לשמש כגורם רלבנטי לחישוב תקופת ההתיישנות לפי החוק או לפי הפוליסה".

עדיין יש להכריע אפוא, בין שתי החלופות הראשונות, כאשר בפרשת הראל נ’ עיזבון אמיתי נבחרה החלופה הראשונה. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב, כי המועד הקובע לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות הוא מועד אירוע התאונה ולא מועד התגבשות הנכות הצמיתה, מן הנימוקים כי, הביטוח המדובר הוא ביטוח תאונות אישיות, ומשכך אירוע התאונה ולא הנכות הוא שמקים את מקרה הביטוח. שנית, דיני הביטוח כמו דיני הנזיקין כפופים לכלל הגילוי שלפיו מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד גילויו של נזק כלשהו ולא במועד שבו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו של אותו נזק."(ראה ירון אליאס כרך ב’).

האמור לעיל, מהווה מידע לצורך העשרה בלבד, ואין באמור בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

במאמרים דלעיל, לשון זכר הינה כלשון נקבה ונכתבה כך רק לשם הנוחות!!!