ביטוחי חיים ומשכנתאות בזיקה לחובת הגלוי

הבנקים דואגים להבטיח את המשכנתאות בנוסף על שיעבוד הנכס לטובת הבנק בדרך נוספת של ביטוחי חיים וביטוחי מבנה. ביטוח החיים נדרש מהלווים כאשר הבנק הינו המוטב בפוליסה.

משמעות הדבר הינה, כי במידה וחלילה במהלך תקפת החזרי התשלומים של המשכנתא לבנק ילכו לעולמם מי מהלווים תבטח חברת הביטוח את חייהם בסכום שיהיה בו די כדי לכסות את יתרת הלוואה לבנק.

הבעיות מתחילות להתעורר כאשר חברת הביטוח דוחה את הכיסוי הביטוחי לאחר מותו של מבוטח בטענות שונות, ואז נותר הלווה הנוסף בבעיה משמעותית מול הבנק שכן מלוא חיובי המשכנתא ירבצו לפתחו.

טענה עיקרית שבגינה חברת ביטוח יכולה לדחות כיסוי ביטוחי הינה טענת אי גילוי- טענה זו טומנת בחובה אפשרות לטענה המתכוונת להצגת מצגים שהוצגו בפני המבטחת טרם כריתת חוזה הביטוח, והאפשרות הנוספת הינה חובת הגילוי היזום המוטלת על המבוטח עם הצטרפותו לביטוח.

חובת הגילוי היזום של המבוטח הינה כאמור בעלת שני פנים, האחד הינו איסור מצג שווא, והשני חובת הגילוי היזום.

א.איסור מצג שווא משמעותו - החובה המוטלת על המבוטח להשיב תשובות מלאות וכנות לשאלות שהציג המבטח לפני כריתת חוזה הביטוח.

ב.חובת הגילוי היזום משמעותה - החובה המוטלת על המבוטח שלא להסתיר מהמבטח בכוונת מרמה מידע בעניין מהותי.

לעניין ציר הזמן החלה על חובת הגילוי היזום מטעם המבוטח, ראוי יהיה להדגיש כי החובה להודיע למבטח על שינוי נסיבות היא חובת גילוי יזום ולפיכך הינה רלבנטית רק במקרים בהם אי הגילוי כרוך בכוונת מרמה.

בית המשפט פסק בעניין תחולת חובת הגילוי היזום על גבי ציר הזמן, כי מקום בו קיים פער זמנים בין מועד עריכת הצעת הביטוח למועד תחילת הביטוח, החובה לגלות מידע מהותי, אשר המבוטח מודע להיותו כזה, הינה חובה נמשכת החלה על המבוטח, עד תחילת תקופת הביטוח. חובת הגילוי היזום אינה מותנית בהצגת שאלות על ידי המבטח ועניינה בחובת גילוי יזום של עניינים מהותיים שהמבוטח מודע לחשיבותם, לפיכך ראה בית המשפט בעניין זה הצדקה רעיונית לתחום את חובת הגילוי היזום בזמן, באופן שהמבוטח, ישוחרר מעולה, במועד מילוי הצעת הביטוח.

יודגש כי ההסדר הקבוע בחוק לעניין חובת הגילוי אינו ניתן להתניה, אלא לטובת המבוטח. ומיד בעניין זה יאמר, כי הוראת פוליסה המתנה את תוקף חוזה הביטוח בהצהרת המבוטח שלפיה לא חל שינוי בנסיבות מיום מילוי השאלון ועד למועד הקיבול הינה חסרת כל תוקף.

איסור הצגת מצג שווא:

על מבטחת המעלה טענה בדבר אי גילוי, רובץ הנטל להוכיח את התגבשות היסודות הקבועים בסעיף החוק, כדלקמן:

א. הוצגה שאלה בכתב למבוטח לפני כריתת החוזה.

ב. מדובר בשאלה בעניין מהותי.

ג. המבוטח לא השיב תשובה מלאה וכנה לשאלה זו.

דרישת הכתב

בהיעדר כתב אין המבטח יכול להישען על הוראות הסעיף, עם זאת אין הסעיף דורש חתימה של המבוטח על טופס ההצעה, כמו כן, אין הסעיף דורש שהכתב יהיה כתב ידו של המבוטח דווקא. בעניין זה יודגש כי תשובותיו של סוכן הביטוח לא יכולות להוות תחליף לתשובת המבוטח.

עניין מהותי

מה שמשפיע בפועל על היות העניין מהותי הם נתוניו הספציפיים של כל מבוטח, הנבחנים באופן אובייקטיבי על ידי בתי המשפט.

תשובה מלאה וכנה

תשובה זו תלויה לרוב על פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה כאשר המדובר בתנאי מפושט למדי ולפיכך נבחן הוא על פי אמות מידה אובייקטיביות.

ובחזרה לעניין ביטוחי המשכנתאות יודגש כי טענת אי הגילוי הינה טענה אפשרית מיני רבות, אולם ראוי יהיה לזכור בעניין זה כי חובת הגילוי המוטלת על המבוטח הינה בעלת משנה תוקף לצורך קבלת תגמולי ביטוח, לפיכך אין להקל ראש בדרישות חברות הביטוח, ולהתייעץ תמיד כאשר קיימים ספקות עם עורכי דין המתמחים באופן פרטני בתחום דיני הביטוח.

האמור לעיל, אינו מהווה תחליף לכל לייעוץ משפטי והינו נועד לצרכי העשרה בלבד.