חובת הגילוי

חובת הגילוי

הליך קבלת המבוטחים לביטוח על ידי חברות הביטוח, מגלם בתוכו הליך חיתומי של ניתוח סיכויים וסיכונים. בראש המערך יושבים חתמים שתפקידם להעריך את הסיכון של המבטחת להפעלת הפוליסה על ידי המבוטח, זאת לאור גילוי נאות של עברו הביטוחי ו/או הרפואי ו/או המקצועי של המבוטח בטרם הצטרפותו לביטוח.

לצורך הבנת הרעיון, אציג מצב לפיו מבוטח מבקש לערוך פוליסת חיים ובריאות ובה כיסויים שונים כגון, אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, ביטוח חיים ומחלות קשות.

בבוא המבוטח להצטרף לביטוח תבקש המבטחת ממבוטחה למלא טופס הצעת ביטוח – בטופס זה ישאל המבוטח לגבי עברו הרפואי(במקרים שונים תידרש הצהרה לגבי עברו המקצועי ו/או הביטוחי), המבוטח יאלץ לענות למבטחת על כל השאלות ותתי השאלות בעניין מצבו הרפואי, מחלות קודמות, מחלות תורשתיות, עישון, לחץ דם וכיוב’.

אין להמעיט בערכן של שאלות אלו, כי התשובות משמשות לכאורה את המבטחות כבסיס לקבלת המבוטח לחברת הביטוח.

יש לזכור נתון חשוב מאוד, כי במרבית הפוליסות מסוג חיים ובריאות חלה על המבוטח תקופת המתנה בת 3 חודשים, כאשר המינוח המדויק הינו תקופת אכשרה.

תקופת האכשרה הינה תקופה בה המבוטח לא מבוטח בפועל, וחברת הביטוח יכולה להודיע לו במהלך תקופה זו כי אינו מבוטח, גם אם יקרה מקרה הביטוח במהלך תקופה זו.

פעמים רבות עולות טענות מטעם חברות הביטוח כי המבוטח לא עמד ו/או הפר את חובת הגילוי, ולצורך העניין לאחר שנתיים ממועד הצטרפותו לביטוח שפקד אותו מצב של אובדן כושר עבודה בשל התקף לב, טוענת חברת הביטוח, כי בסעיף המתייחס לעישון ו/או ללחץ דם, נתן המבוטח תשובה שקרית ו/או חלקית ו/או לא נכונה. במצב זה, תטען המבטחת כי הייתה אף כוונת מרמה מצד המבוטח.

ראוי יהיה לציין, כי במהלך תקופת האכשרה נותן המבוטח בידי חברת הביטוח, את מלוא הכלים ובפרט מוותר על סודיותו הרפואית ו/או הקונקרטית לסוג הביטוח בה הינו מבוטח, ובכך מאפשר למבטחת לאסוף מידע לגביו שיהיה בו די כדי להחליט במסגרת תקופת האכשרה האם לצרפו לביטוח המבוקש והאם לדחותו.

חברות הביטוח הינם גופים כלכליים עצומים, ומתוך שיקולים עסקיים מובנים, נוח להן שלא להשלים את איסוף הנתונים מראש, אלא להמתין עד שיקרה מקרה ביטוח ורק אז להתחיל בבירור החבות.

המלצתנו הינה לא להקל ראש בהצעת הביטוח, ובטרם עריכתה אף ראוי יהיה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני הביטוח.