מורה נבוכים לנפגעים בתאונות עבודה

מורה נבוכים לנפגעים בתאונות עבודה

סוגיה מוכרת היטב במצבים של תאונות המתרחשות בזמן העבודה, הינה חוסר הנעימות ו/או חוסר הנוחות של העובד באשר הוא "נאלץ" לתבוע את מעבידו, זאת על אף קיומה של רשלנות המעביד כלפיו.
רצוי יהיה לבאר, כי מרבית המעסיקים בארץ מבוטחים בפוליסת ביטוח לעסק, פוליסה הנושאת בחובה רכיב ביטוחי לביטוח עובדי העסק בסכומים נכבדים דיים לרבות ביטוח צדדי ג’. בעניין זה, כל שיידרש מהמעביד הוא לשלם השתתפות עצמית בעבור הפעלת הפוליסה וחברת הביטוח כבר תבוא בנעליו להשלמת ההליך המשפטי ולתשלום הפיצויים באשר הם.

נקודה חשובה שכדאי לבאר הינה, כי גם במקום בו לא קיימת פוליסה לעסק והלכה למעשה רשלנות המעביד גרמה לנזקי העובד, הרי כי מטרת דיני הנזיקין היא להשיב את הנפגע למצבו כפי שהיה ערב התאונה, וזאת ברמה הכלכלית.

בפיצויים ישנו מרכיב של הפסד השתכרות לעתיד, והוא אותה גריעה של העובד הנפגע מכושר השתכרותו העתידי וזאת עד גיל 67 בעובד שכיר ועד גיל 70 בעובד עצמאי(לגבר, באישה עד גיל 65 בעובדת שכירה), וזאת בהתאם לשיעור נכותו התפקודית - דהיינו נכות שבפועל משפיעה על יכולתו של הנפגע לשוב לתפקודו אל מעגל העבודה ו/או אל עבודתו בה עסק עובר לתאונה.

למעלה ממרכיב פיצויים זה ישנו מרכיב המתייחס להוצאות רפואיות, אובדן ימי עבודה לעבר, אשפוזים ובין היתר בעבור כאב וסבל - יודגש בעניין זה, כי הימנעותו של העובד מלתבוע את מעבידו ו/או הגעתו להסדר פשרה לפיו המעביד ימשיך להעסיקו ו/או לשלם לו את משכורתו במשך תקופת אי הכושר של העובד שבד"כ אינה עולה על מספר חודשים, אין בה והיא רחוקה מלהתייחס למלוא הפיצוי הנדרש מאותו נפגע שאכן נגרמה לו נכות שתשפיע לימים על יכולת השתכרותו העתידית, וכן על תקציבו האישי לתשלום בעבור עזרה וסיעוד, נסיעות וטיפולים רפואיים פרטיים כאלה ואחרים.