הרצון הבלתי נלאה שלנו לשנות ולשפר בחיינו מוגדר ככוח צמיחה, רצון זה בא לידי ביטוי בכל יום מחיינו, מספר הפעולות והסיטואציות אליהן נקלע כל אדם ממוצע הינן בגדר אין סוף. כלל הבעיות וההצלחות של האדם נובעות מאי יכולתו להיות נוכח ללא מעש.

 

לערער או לא לא לערער זו שאלה משפטית ופילוסופית כאחד, לערער על ההשגות הראשוניות שלנו, על החינוך שקיבלנו, על הדברים שאנו סוגדים להם; תערער אישה על דעת בעלה הנוהג כלפיה באלימות, יערער העבד על האדון, האזרח על מדינתו והעובד המסור על המעסיק העושק הפוגע בזכויותיו הבסיסיות כאדםלשם כך נדרשים אומץ, חירות ואולי ההבנה כי העולם והמציאות לא שייכים לאף אדם כי אם למציאות עצמה.


כך גם במערכת המשפט ניתן לערער על קביעות אנושיות שטעות והיכולת לטעות היא חלק מהווייתן. ערעור הוא הליך משפטי בו אחד מהצדדים או שניהם, אינו מסכים עם פסק הדין שניתן, ולפיכך הוא פונה לערכאה גבוהה יותר, שתדון בשנית בנושא על מנת לשנות את הפסיקה דהיינו, פירושו השגה על החלטה של בית המשפט.


כאשר מתקבל פס"ד בבית המשפט השלום, לכל אדם קמה זכות ערעור. הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי-שהינה ערכאה גבוהה יותר מבית המשפט השלום. יש להגיש את הערעור תוך 45 יום, מיום מתן פס"ד, לכל אדם יש רק זכות ערעור אחת, ולכן, אין צורך לאשר את הגשתו. 

 

הערעור אינו דיון מחודש בתביעה 


הערעור אמור לנסות לתקן או לבדוק מחדש את ההחלטה שנתקבלה, התהליך אינו בא בכדי לפתוח מחדש את הדיון של הערכאה הראשונה, ולא לתת הזדמנות שנייה לצדדים לטעון שוב את טענותיהם, כלומר, ערכאת הערעור לא שומעת ראיות, ולא משנה ממצאים של הערכאה שנפסקה בבית המשפט לענייני משפחה אלא, ערכאת הערעור תדון בעיקרה בשאלות המשפטיות.


אולם, כאשר רוצים לערער בשנית, על החלטתו של בית המשפט המחוזי, זכות הערעור איננה אוטומטית, ועל מנת לערער בשנית לבית המשפט העליון, יש להגיש בקשה לעליון "למתן רשות ערעור"- משמעות הבקשה היא, שצריך לקבל "רשות" להגיש את כתב הערעור ולא ניתן לעשות זאת בזכות, כפי שהיה בהגשה לבית המשפט המחוזי. במידה והגשת בקשת הרשות לבית המשפט העליון מתקבלת, הערעור צריך להיות מוגש תוך 30 יום, מהמועד שבו ניתנה רשות הערעור.


רשות הערעור ניתנת רק במקרים נדירים, וכאשר מדובר בסוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית, או במקרה של עיוות דין וחוסר צדק.


יש לציין, שהגשת ערעור ברשות או בזכות, צריכה לעמוד בזמנים ע"פ החוק, ולא - פסק הדין הופך לחלוט, ולא ניתן לערער עליו עוד לעולם. אלא אם כן, יש בקשה למשפט חוזר, דיון נוסף, או טעמים משמעותיים אחרים.


היכולת לערער על המוסכמות והפסיקות הקיימות בחיינו הינה צורך קיומי והכרחי להתפתחות המערכת כמו גם האדם המערער. הפסיקה הראשונה בבית המשפט או במערכת הערכים הראשונה עליה התחנכנו הינה אבן דרך בדרך להשגת תוצאה טובה ונכונה יותר. לסיכום תערערו על כל דבר הנוגד את הטוב והנכון.