מירוץ סמכויות הוא מונח משפטי המתאר חלק מטקטיקה של מאבק גירושים בין שני בני זוג.

 

 

כדי להשיג יתרון אפשרי, מנצל אחד הצדדים את כפל הסמכויות הקיים במערכת המשפט בישראל בענייני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני – וממהר לפנות לערכאה הנוחה לו, לפני שהצד השני יבחר בערכאה האחרת. המירוץ להשיג את היתרון הוא מירוץ הסמכויות.

 

 

מירוץ סמכויות הינו חלק עיקרי וחשוב מטקטיקה של מאבק גירושין בין שני בני זוג, במקרים רבים ישנה חשיבות רבה מי מהערכאות תדון בעניינם של הצדדים, שכן הדבר יכול להכריע את גורל התיק, לפיכך כל צד "רץ" לתפוס סמכות בערכאה הנוחה לו.

 

 

ביהמ"ש העליון בבג"ץ 58/08 קבע, כי "מבחן הזמן" יחול גם כשמדובר בפער זמנים קטן, שאינו עולה על מס' דקות או שעות. אם הגבר "רץ" לבית הדין הרבני ובאותה שעה האישה "רצה" לבית המשפט מי שימצא חניה ראשון יתפוס סמכות….

 

 

למירוץ ארבעה כללים שקבע בג"ץ:

 

 

הערכאה הראשונה אליה ניגש אחד מבני הזוג היא זו שקונה סמכות לדון בתיק.

 

הערכאות לא יכולות לקבל החלטה באשר לסמכות של עצמן (ערכאה לא יכולה להזדרז ולקבל החלטה שהיא בעלת הסמכות).

לאחר שערכאה אחת החלה לדון השניה לא תדון, למעט ב- "מקרים מיוחדים וחריגים". ההגדרה נתונה לפרשנות.

 

אי הסכמה בין שתי הערכאות על תוצאת הדיון איננה "מקרה מיוחד וחריג".

 

 

על מנת למנוע מצב זה קבעה הפסיקה סדרת תנאים מצטברים, שרק בהתקיימם ניתן יהיה להעניק לבית הדין את הסמכות לדון בנושאים הכרוכים.

 

 

תביעת גירושין כנה: יש להוכיח שאכן מי שהגיש את התביעה מעוניין להתגרש, והוא אינו מגיש את התביעה רק לצורכי כריכה.

 

 

הפסיקה קבעה כי כנות התביעה תיבחן כל מקרה לגופו – בפרט אם היו סכסוכים בעבר, הליכים בין בני הזוג וכיוצ"ב, המאששים את כנותו של הטוען לגירושין. כריכה כנה: מעבר לאמור יש להוכיח כי הכריכה אכן נעשתה בכנות ומתוך רצון, שבית הדין ידון במסגרת תביעת הגירושין גם בכל הכרוך בה.

 

כריכה כדין: הפסיקה קבעה כי צד, המעוניין להקנות לבית הדין סמכות לדון בנושא הרכוש, עליו להגיש את התביעה בידיים נקיות, דהיינו: לפרט את כל הרכוש של בני הזוג, בלי להעלים פרט זה או אחר מעיני בית הדין הרבני בטרם יפסוק. בפירוט כל הרכוש של הצדדים יש לכלול גם את הזכויות הסוציאליות במקום העבודה, רכבים, אחזקות בנקאיות וכל נכס אחר.

 

צד, שאכן עמד בשלושת התנאים המצטברים והגיש את התביעה לבית הדין הרבני קודם שהוגשה התביעה באותו נושא לבית המשפט, יוכל להקנות סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא זה.

 

 

החוק והפסיקה קובעים, כי מרגע שאחת משתי הערכאות קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה כדין, לא תזקק לאותו העניין הערכאה האחרת.

 

 

"כאשר תביעה לחלוקת רכוש בין בני-זוג הוגשה כדין לבית-משפט לענייני משפחה, כריכה מאוחרת של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין לא תועיל, באשר בית-המשפט הקדים ורכש סמכות בעניין. ולהפך; כאשר ענייני הרכוש נכרכו כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית-הדין הרבני ומתקיימים לגביהם תנאי הכריכה, הרי הגשת תביעה מאוחרת לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה לא תועיל ובית-המשפט לא ייזקק לה, באשר בית-הדין הקדים ורכש סמכות שיפוט ייחודית בסוגיה זו" (בג"ץ ‎8497/00 פלמן נ' פלמן).