.jpg)
הגדרת משמורת משותפת הינה למעשה, הסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך חולקים ביניהם באופן שווה את נטל גידול הילדים והטיפול בהם.
כאשר נקבעת משמורת משותפת אזי לילד יש בעצם 2 בתים אחד אצל האם והשני אצל האב, כאשר השהות של הקטין מתחלקת בין ההורים שווה בשווה ועליהם לדאוג שבכל אחד מהבתים יהיה לו את כל הדרוש עבורו לכיסוי צרכיו.
הפסיקה של בתי המשפט בעניין קבעה קריטריונים לפיהם יקבע משמורת משותפת:
כאשר כל הורה מאמין כי ההורה השני חשוב לילדים.
כאשר כל הורה מאמין שההורה השני הוא הורה טוב מספיק לילדים.
כאשר זוג ההורים גרים בקרבת מקום אחד לשני, דבר המאפשר קשר טוב יותר.
כאשר הילדים מעדיפים משמורת משותפת של שני ההורים.
כאשר המשמורת המשותפת של שני ההורים היא לטובת שניהם.
כאשר ההורה שצריך לשלם מזונות בעבור הילדים – משלמם בצורה סדירה ועקבית.
כאשר שני ההורים משתפים פעולה ביניהם ושיתוף פעולה זה הוא טוב.
כאשר שני ההורים גמישים לעניין צרכי הילדים.
כאשר שני ההורים מקיימים תקשורת טובה ביניהם.
כאשר כל אחד מן ההורים מגן על הילדים מפני הקונפליקט שנוצר אצלם בגין הסכסוך בין ההורים.
שאלת חלוקת נטל המזונות במקרה של משמורת משותפת זכתה להתייחסות בבית משפט המחוזי בחיפה, שם נקבע, כי שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים, לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים וכיוצ"ב.
ככלל, בשים לב לאמור לעיל, ולמכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, קבע ביהמ"ש באותו העניין כי ראוי להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
יודגש כי כיום זו ההלכה המנחה את בתי המשפט, אולם כאמור לביהמ"ש הדן בתיק שיקול דעת רחב כאשר נבחנות הנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופן.
.jpg)
.jpg)
