האם נמצאים אנו בפתח עידן חדש של שבירת חומת הסודיות הבנקאית השוויצרית לאחר מסורת של מאות שנים?

האם נמצאים אנו בפתח עידן חדש של שבירת חומת הסודיות הבנקאית השוויצרית לאחר מסורת של מאות שנים?

אין ספק כי שוויץ מהווה מרכז פיננסי מהמובילים בעולם, שעל כן מושכת אליה מאות שנים בעלי הון, שנהנים מסודיות מוחלטת- וזאת למה? אומנם חובת הסודיות בענייני מיסים חלה ברוב מדינות העולם, אך ההצלחה של שוויץ קשורה בחוקי סודיות מחמירים הקובעים כי הפרה של סודיות בנקאית בשוויץ היא עבירה פלילית.

שוויץ שומרת על לקוחותיה מכל משמר, שכן אף סירבה, לבקשת האיחוד האירופי, לקדם שיתוף פעולה בענייני מיסים ובעיקר העברת מידע משוויץ למדינות האיחוד- ברור לה, כי המטרה בדבר קידום השיתוף תוביל לחשיפת לקוחותיה לסיוע בגביית מיסים מתושבי מדינות האיחוד על פיקדונותיהם בשוויץ.

אם כך, נשאלת השאלה האם שוויץ מהווה מקלט מס? או לחילופין נחשבת כמדינה הנותנת יד לבעלי ההון בהעלמת מס?

נראה כי מצד אחד, שוויץ, כחברה ב- OECD שמהווה ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, המאגד שלושים מדינות המנהלות כלכלת שוק חופשי, בעלות ערכים משותפים וחשיבה משותפת לצורך שיתוף פעולה מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים המאפיינים את עידן הגלובליזציה של כלכלת העולם, לא שונה מכלל המדינות החברות בארגון, וכי שיעור מס החברות וכן מערכת המס השווצרית בכללותה דומים למקובל במדינות האחרות ב- OECD. יתרה מכך, שוויץ היא בין המדינות המייסדות והמובילות את הארגון למאבק בהלבנת הון, ה- FATF.

אך עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה ההיסטורית כי עשירי עולם בוחרים לשים את כספם בבנקים בשוויץ בשל החיסיון שהיא מקנה להם.

במאי 2008 התנפצה ה"בועה השווצרית" ונראה כי מקלט הסודיות שמספקים הבנקים השווצרים לעשירי עולם התערער קשות. משרד המשפטים האמריקאי אילץ את בנק UBS השווצרי לחשוף את שמותיהם של 20 אלף לקוחות, שכן הבנק חשוד בסיוע ללקוחותיו בהעלמת מיסים בהיקף של 300 מיליון דולר.

נאמר כי עפ"י החוק השווצרי, UBS יכול לחשוף את לקוחותיו בפני הממשל האמריקאי רק כאשר ממשלת שוויץ מורה לו על כך. יו"ר הבנק, פטר קורר בחר שלא להגיב על הנעשה אך ציין כי הוא מתייחס לחקירתו של משרד המשפטים האמריקאי "ברצינות מלאה".

עוד באותו חודש הגיש משרד המשפטים האמריקאי כתב אישום נגד בנקאי לשעבר ב- UBS ויועץ מליכטנשטיין. כעת, פועלו של משרד המשפטים היא לכלול בחקירה גם את UBS עצמו. עם זאת, גם אם UBS לא יעמוד לחקירה הרי שנשקפת סכנה לרבים מעובדיו, שכן עומדת להיחתם עסקת טיעון בין בנקאי לשעבר בבנק לבין משרד המשפטים ואם יקרא להעיד הרי שצפוי הוא לנקוב בשמותיהם של לקוחות שנעזרו בו במטרה להתחמק מתשלומי המס.

כמו כן, נראה כי גם בליכטנשטיין, הנוהגת באופן דומה לשוויץ, התפוגגה האשליה בפברואר 2008. אחד מעובדי בנק LGR, הבנק הגדול ביותר בליכטנשטיין, ולו גם סניפים בשוויץ, סיפק לרשויות המס בגרמניה דיסק ובו פרטים חשאיים על בעלי חשבונות בבנק. בעקבות אספקת המידע התביעה הגרמנית, כך נמסר, פתחה בחקירה נגד כ- 1,000 אזרחים גרמנים החשודים שהשתמשו בקרנות מיוחדות כדי להסתיר בהן מאות מיליוני אירו משלטונות המס הגרמנים.

ומה באשר לבעלי ההון הישראלים?

נראה כי כיום בעידן של גלובליזציה, יש להכיר בשינויה של המציאות הגלובאלית ולהבין שיש להימנע מהתהליך של ניצול לרעה של הרשת הגלובאלית.

ככלל, אמנות המס עליהן חתומה ישראל כוללות סעיף בדבר חילופי המידע. היקף חילופי המידע עם רשויות המס השונות אינו אחיד מפאת הגרסאות השונות בנוסח אמנות המס השונות. חילופי המידע בין רשויות מס זרות אפשריים, על פי מרבית האמנות, רק אם המידע דרוש לביצוע האמנה. נראה כי על אף האמנה הקיימת בין ישראל לשוויץ, שמכילה סעיף בדבר חילופי מידע ומעניקה חיסיון על הנישומים, הרי שלא ניתן להתעלם מהסייג שאומר שלא ניתן לנקוט אמצעיים מנהליים הנוגדים את הסדר הציבורי ותקנת הציבור.

שלוש חלופות עקרוניות לביצוע חילופי המידע: "מידע עפ"י דרישה", "מידע אוטומאטי" ו"מידע ספונטאני". ספק אם עד היום נכלל מידע "באופן אוטומאטי" בין המדינות, אך מאחר והסוגיה עלתה לאוויר העולם, הרי שיש מקום לסברה שישראל "תדרוש מידע" ממדינות שונות או לחילופין במהלך חקירת פלוני יתגלה "מידע ספונטאני". יש וצריך למצוא את האיזון בין האינטרס הציבורי לעניין חשיפת המידע ובין האינטרס הפרטי שלא לחשוף אותו.

אל לנו לשכוח כי ישראל שהצטרפה זה מכבר לארגון ה- OECD נמצאת בתהליך בו היא מאמצת את כללי המשחק במגרש ה- OECD, הנלחם כנגד השימוש שלא כדין באמנות ובנאמנויות בינלאומיות, ולכן נאמר כי חשיפת עשירי הארץ שבחרו ב"מקלטם" בשוויץ הינה אפשרות שיש לקחת בחשבון.

תחת הנחה שחומת הסודיות עלולה להיסדק מול האזרח הישראלי המחזיק חשבון בשוויץ, עומדת בפני האזרחים הישראליים אפשרות של הליך של "גילוי מרצון"; הנישום מגיע מרצונו ומגלה עבירה שביצע כאשר אין בידי רשות המס מידע בעניין או שעדיין לא נפתחה נגדו חקירה.

כאשר ה- Tax Payer פונה לנציג הרשות המוסמך לא יוגש נגדו כתב אישום, לא יוטלו עליו סנקציות פליליות ואף לא מושת עליו כופר כסף.

חשיבות ההליך מבחינת רשויות המס היא שהוא עולה בקנה מידה אחד עם אינטרס הרשות לגבות מס אמת כאשר יש להניח שאילולא ההליך לא היה ניגבה המס ולרשויות לא היה המידע בדבר ביצוע העבירה. הליך זה דומה במהותו ל"חנינת מס" אך עם זאת שונה ממנו בכך שמהלך של חנינה הינו מהלך יזום בחקיקה ע"י המדינה ואילו מהלך של "גילוי מרצון" יזום ע"י המדינה שתוצאותיו הן שהנישום לא נהנה מהטבות מס ועליו לשלם את מלוא השלכות המס לרבות ריבית והפרשי הצמדה וקנסות, אלא אם יבוטלו ע"י הרשות.

הבאנו כאן חומר למחשבה הראוי לעיון . העולם הפך לכפר גלובאלי וכך יש לתת את הדעת על תהליך של שבירת מעטה הסודיות בעולם הבנקאות השוויצרי עקב השינויים שחלו בעולם העסקי –מסחרי בעיקר בשנים האחרונות- האם לעולם חוסן? ימים ידברו...