הלבנת הון או Money Laundering - "כיבוס כסף" היא פעולה פיננסית שמטרתה הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. פעולה או אוסף פעולות הנעשות ברכוש אסור במטרה להטמיעו בתוך מערכת הנושאת אופי חוקי, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי או יעדו.
בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד. עקב כך הלבנת הון נחשבת לפעולה פלילית.
על פי ההגדרה הנוקשה ביותר של ביטוי זה, כל אחד המסייע להסתיר את התשואה מעסקאותיו נחשב למלבין כספים. אדם עלול להיות בלא יודעין מועסק על ידי מלבין כספים, וכך עשוי להיות שותף לפשע ואחראי לו בסמכויות שיפוטיות רבות.
שיטה אחת להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם ביניים, שמטפל ממילא בכמות גדולה של כסף מזומן. שיטה אחרת כוללת הקמתו של עסק (חברת קש), כזה שזרימת הכסף אליו לא יכולה להיות מפוקחת. כמו כן, הצגת הכסף השחור ככסף שהושג מרווחי הימורים היא דרך נוספת להציג סכומי כסף גדולים כאילו הושגו בדרך כשרה.
הפיקוח הנוקשה על הפקדת מזומנים בסכום גבוה מסרבל גם את פעולתם של עסקים כשרים, משום שאם אדם מרוויח אלפי דולרים במזומן בשבוע מעסקיו (לא יוצא דופן עבור בעל חנות), והוא רוצה להפקיד את כסף זה בבנק, הוא אינו יכול לעשות כן בלי לעורר חשד מסוים.
הרשויות הנלחמות בפשיעה, הקיימות בארצות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות - הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים "ילבינו" ו"יטהרו" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו. כדי להצליח בכך, הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.
האמנה הבינלאומית הראשונה לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון נחתמה בסוף שנות ה-80. בפאריס הוקם ופועל מאז, כוח משימה בינלאומי המרכז את שיתוף הפעולה בנושא. גם ישראל הצטרפה באורח מלא למאבק, וזאת בהמשך לצעדים שננקטו אף בעבר על ידי הבנקים - ביוזמת בנק ישראל.
בעקבות המתרחש בעולם, נחקק חוק איסור הלבנת הון ועל-פיו הוראותיו, הוקמה במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון בינואר 2002. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
הרשות הינה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. עפ"י החוק, יש לסמן ולהקפיא חשבונות שמאחריהם עומד אדם או ארגון פעילי טרור, והפעילות המתבצעת בהם חשודה כפעילות למטרות טרור. כמו כן יש לדווח לרשות על פעילות בלתי רגילה ברכוש, בין אם בוצעה או לא, שהינה למטרות טרור. החוק קובע הגדרות של: מעשה טרור, אדם פעיל טרור וארגון טרור.
יישומה של הרשות לאיסור הלבנת הון הינו בתחומים אחדים:
* לעניין האחריות, נקבע בחוק כי די שיוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש כדי שיוכלו להרשיע בעבירה על החוק.
* חובה על אדם הנכנס למדינה או היוצא ממנה וברשותו 80,000 ומעלה במזומנים או בהמחאות בנקאיות או המחאות נוסעים, לדווח על הכספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה. חובת דיווח זו חלה גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. העונש על עבירה על חובה זו, המופיעה בסעיף 9 לחוק, הוא חמור ועומד על עונש מקסימלי של מאסר של שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61 א (4) לחוק העונשין או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
* בבנקאות - עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת מספר רב של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה לאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
השאלה המתבקשת היא האם החוק עומד בסתירה לעיקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית?
ייתכן, אך עם זאת, כמו בחוקים האחרים, המחוקק נדרש לאזן בין ערכים שונים. כאן - בין צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, למאבק בהלבנת הון ופשיעה לסוגיה, מצד שני. המחוקק, שהיה מודע לניגוד אפשרי בין ערכים אלה, עשה מאמץ לאזן ביניהם. כך נקבע כי המידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים, ולא למשטרה כפי שנהוג במדינות אחדות.
פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להיפגע.
.JPG)
