בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושים של החייב, והן על ידי החייב עצמו. מאחר וישנה חשיבות להגיש את הבקשה רצוי ומומלץ להיעזר בעו"ד מומחה בכדי שיסייע ויעזור לנווט את הליך פשיטת הרגל המורכב מעצם טיבו.
זהו הליך שמספק לחייבים פתרון יעיל ואפקטיבי להסדיר את חובותיו אל מול נושים רבים. הליך זה יוצר מעין "מטריית הגנה" מפני הנושים ומאפשר לעכב את ההליכים ולנהל חיים ללא חשיפה להליכי גבייה נוקשים, התמודדות יום יומית עם עיקולים, מאסרים, זימונים לחקירות ואף הגבלת חידוש רישיון נהיגה או דרכון.
לכן רבים בוחרים להסדיר את החובות שלהם באמצעות הליכי פשיטת רגל כאשר האופק האולטימטיבי הוא מחיקת חובות החייבים על ידי בית המשפט באמצעות צו הפטר.
כמובן שכל אלו מתנהלים תוך כדי בדיקה מעמיקה של מצב החייב על ידי בית המשפט. כלומר, בדיקה יסודית של מצבו הכלכלי של החייב. נכסיו, התחייבויותיו והכנסותיו השוטפות אל מול הוצאותיו. מטרת פשיטת הרגל היא להסדיר את החובות של החייב באופן מרוכז באמצעות ערכאה שיפוטית שבוחנת את מצבו כאמור ומסדירה את חובותיו לנושיו באופן הוגן ומסודר על פי יכולותיו של החייב.
מהם התנאים לפשיטת רגל?
התנאים המצטברים שחייבים להתקיים על מנת שחייב יוכל להתחיל בתהליך פשיטת הרגל:
תושב ישראל מעל גיל 18.
אישור הכונס הרשמי בכתב לצו כינוס נכסיו של החייב.
צירוף כלל המסמכים והטפסים הנדרשים לצורך הכניסה להליך – הכנסות והוצאות של החייב, כתב הסכמה למסירת מידע ותצהיר על כלל חובותיו.
כלל החובות של החייב עולה על סך של 16,000 שקלים.
שלבי פשיטת רגל
א. הגשת בקשה למתן צו לפשיטת רגל. הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי אשר יכריע בבקשה אך לא לפני שהכונס הרשמי יצרף את עמדתו לבקשה, כלומר הסכמתו או התנגדותו ביחס להכרזת החייב כפושט רגל, בשלב זה עדיין לא מעוכבים אוטומטית הליכי הוצאה לפועל או הליכים המתנהלים בבית משפט.
ב. שלב כינוס הנכסים. זה השלב בו החייב יכול לנשום מעט לרווחה, שכן לאחר מתו צו הכינוס מעוכבים בדרך כלל הליכי הוצאה לפועל בתיקים הפרטניים, ולא ניתן להגיש נגד החייב תביעות ביית משפט אלא תביעות חוב לכונס הרשמי אשר יבדוק אותן ויכריע לאחר הבדיקה מה סכום החוב אשר רשאי להגיש הנושה או התובע. במסגרת צו הכינוס נקבעות הוראות המחייבות את החייב לקידום ההליך כגון צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו, דיווח תקופתי של הכנסות והוצאות, זכויות והתחייבויות, דווח על שינוי במצבו הכלכלי לרעה או לטובה, ובמילים אחרות התחייבות החייב לשקיפות מוחלטת במצבו הכלכלי.
ג. שלב ההכרזה על פשיטת רגל. במידה והכל מתנהל כשורה, והחייב עומד בהתחייבויותיו כפי שקבע בית המשפט, נותן בית המשפט צו לפשיטת רגל לחייב, צו זה מתפרסם ברשומות ובעיתונים, וממועד בו הוצא הצו מוכרז החייב כפושט רגל.
ד. הפטר בהליך פשיטת רגל. השלב האחרון והמיוחל בהליך פשיטת הרגל הוא "צו הפטר" הווי אומר צו אשר מפטיר אותך מתשלום חובות, כלומר החובות התאפסו או בוטלו, אך כאן המקום להדגיש שלא כל אחד אשר הוכרז כפושט רגל מקבל בסוף התהליך הפטר, שכן כל מקרה לגופו.
החייב יוכל לבקש הפטר מחובותיו בכל שלב מהמועד בו הוא הוכרז כפושט רגל, לאחר הבקשה להפטר יזומנו כל נושיו של החייב למסור הודעתם ותגובתם בעניין, לרבות הגשת התנגדויות, חקירות מצדם, אך בד"כ אם לא מתגלים דברים חדשים הסיכוי שהתנגדות כזו או אחרת תגרום לאי קבלת הפטר היא נמוכה.
צו ההפטר מיועד רק לחייב אשר שחובותיו נוצרו בתום לב, וחייב שהוכח כלפיו כי רימה או התכוון לרמות את נושיו או הסתיר ביודעין את נכסיו לא יקבל הפטר, ובקשתו תידחה.
יש לציין כי ההפטר אינו חל על כל סוגי החובות, לדוגמא אין הפטר על חוב מזונות או קנסות, (בית המשפט העליון אף קבע שאין הפטר על דוחות חניה אשר נתנו לפני ההכרזה על פשיטת רגל) ולבית המשפט נתונה הזכות בכל עת, אם לבקשת נושה מסוים, או לבקשת חייב עצמו או מיוזמתו הוא, או מיוזמת המנהל המיוחד או כונס הנכסים הרשמי לבטל את הליך פשיטת הרגל במידה וראו זאת לנכון.
סוגי הפטרים
1. הפטר חלוט – תקוותו של כל חייב! כלומר כל החובות נמחקו והחייב פותח דף חדש.
2. הפטר מותנה – כלומר החייב יקבל הפטר במועד שייקבע אם ימלא תנאי מסוים.
3. הפטר חלקי – החייב מקבל הפטר רק על חלק מחובותיו (הפטר לא שכיח).
יש לך שאלה?
ההגבלות בפשיטת רגל על החייב
בית המשפט מטיל מגבלות שונות שמטרתם לפקח על החייב ולמנוע ממנו ליצור חובות נוספים על אלו הקיימים.
הגבלות כגון:
איסור על פתיחת תאגיד – כלומר חברה בע"מ לצורכי עבודה או פרנסה של החייב.
החייב מוגדר כלקוח מוגבל מיוחד.
החייב אינו יכול להשתמש בכרטיסי חיוב לסוגיהם.
החייב מוגבל ביציאתו מן הארץ.
עודכן ב: 11/03/2018