שיתוק מוחין הנגרם עקב תת תזונה יוחס לרשלנות רפואית

מאת: עו"ד אבי לוטן

לאחרונה הוגש כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפיו, בעת שהות תינוק (שנולד בריא ושלים) במחלקת היילודים, התרשלו הרופאים בטיפול בו. כתוצאה מכך, התינוק סבל בימים שלאחר לידתו מתת תזונה והתייבשות. בשלב השני החל לפתח היפוגליקמיה ולבסוף, לנגרם לו נזק מוחי קשה וקבוע.

חוות דעתו של מומחה מטעם התביעה הראתה כי בטופס סיכום לידה מופיע כי התינוק נולד עם "עור מעט יבש", ועובדה זו הייתה צריכה להדליק נורה אדומה בקרב הרופאים. כן נקבע כי התינוק לא קיבל כמות ממספק של מזון ונוזלים ב-57 השעות הראשונות לחייו.

בית המשפט אישר כי לפנינו אירוע של רשלנות רפואית, וכי אין ספק כי ביה"ח הוא האחראי לשלמותו ובריאותו של התינוק, בייחוד בימיו הראשונים לחיים. ביהמ"ש ציין כי אי מתן תוספת מזון, הדרכה לא מספקת לאם בנוגע להנקה, והיעדר פיקוח של ביה"ח, כולם יחדיו, הביאו אותו למסקנה כי ביה"ח התרשל בטיפולו.

העובדה כי אחות מוסמכת הייתה חייבת ליתן הסבר בסיסי לגבי ההנקה לא הייתה מוטלת תחת מחלוקת, שכן מדובר בנוהל קבוע ושגרתי במחלקת האחיות. זאת ועוד, האם הייתה חסרת נסיון במצבים אלה. עם זאת, רישום ביה"ח היה חסר והיווה ראייה לכך כי הדרכות כאלו לא התבצעו. ביהמ"ש החליט כי בנזק ראייתי זה יש דיו כדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע. ניתן רק לשער כי בנטל זה הנתבעת לא הצליחה לעמוד.

ביהמ"ש החליט להחיל גישה מרחיבה המטילה על בית החולים חובה כוללת לפקח על מילוי הוראות (כגון הדרכת הנקה) וכן על כך שתהליך היניקה מתבצע כראוי. ביהמ"ש חייב את ביה"ח לנקוט באמצעים כדי ליישם את חובותיו כנזכר לעיל, וכלל חובת רישום מעקב בנוגע לכל ארוחה שהילד ניזון ממנה.

עוד נקבע, כי ביה"ח לא יכול להתחבא מאחורי הטענה כי היילוד נמסר לאם להניקה ובכך האחריות פוקעת ממנו, היינו אחות או גורם רפואי מטעם ביה"ח חייב ללוות את היולדת בתהליכי היניקה הראשונים, לוודא כי הינם יעילים ולבצע רישומים בגין אלו.

מכל האמור לעיל משתמע, שהנתבעים הפרו את חובת הזהירות כלפי הילוד, לדואג לשלמות גופו. שרשרת האירועים שתוארה לעיל היא זו שהביאה, להדרדרות שבמצבו ולנזק המוחי (לעניין קשר סיבתי בין התרשלות לנזק).

אם כן, בית המשפט פסל את טענות הנתבעים כי יש להטיל את האחריות על האם התובעת או, לחלופין, לייחס לה רשלנות תורמת למצב- וכי אלו מנתקים את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. בית החולים ניסה לטעון כי משאמצה האם את התינוק לחיקה, נטלה על עצמה באותו הרגע את האחריו. כמו כן, נטען כי לא הייתה בפני בית החולים אפשרות להתוודע לבעיה, וזאת משו שהתובעת לא התריעה על בעיית הנקה. ביהמ"ש ייחס אחריות זו דדוקא למשיבים- לאם הטרייה אין שום אינדיקציה להשכיל מתי היניקה עוברת בהצלחה ומתי לאו.

כלומר, אף אם התובעת לא התלוננה בפני אנשי הצוות הרפואי, היה זה מתפקידם לעקוב אחר היולדת, לבצע בדיקות יזומות מתבקשות, ולוודא כי הילוד מקבל מזון כנדרש. מובן שאין לחזור בטענה אל האם, שלא מצויה במידע ההנקה הנדרש, ולא קיבלה מצוות האחיות כל הדרכה או ייעוץ, והסתמכה על הצוות הרפואי שבמידה ותהיי תקלה יחפה עליה.

כיום, הילד סובל מפיגור שכלי בדרגה בינונית שנובע משיתוק המוחין שהתפתח כתוצאה של רשלנות רפואית. ועוד, הוא מגלה חולשה בפג גופו הימני, תסמינים אפילפטיים, פזילה ופיגור קוגנטיבי התפתחותי (ובעיקר התפתחות מאוחרת של למידת שפה). למרבה המזל- ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע סכום פיצוי גבוה של כ-3 מליון ש"ח.