במאמר זה נדבר על סיטואציות מורכבות של הסדרת מעמד בישראל מכוח קשר נישואין או ידועים בציבור. כל עוד הקשר מתקיים ומוכח שהוא כן ולא מגלה בעיות מיוחדות, לרוב פועל משרד הפנים להארכת אשרת שהייה של בן הזוג הזר. אך מה קורה אם בן הזוג הישראלי נפטר או כאשר בני הזוג נפרדים?


במקרים כאלה משרד הפנים מורה לזר לארוז את חפציו ולעזוב את ישראל תוך מספר שבועות. גם כאשר אותו בן זוג חי בארץ שנים לא מעטות (ולפעמים הליך הסדרת המעמד נמשך, שלא בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בנהלים, הרבה מעבר לארבע וחצי או שבע שנים), עובדה זו לא מטרידה את משרד הפנים.


לא נדרשת בקיאות רבה בדיני הגירה כדי להבין כי אדם שחי בישראל ארבע, חמש, שש שנים או יותר, מנהל כאן את מרכז חייו, עובד, דובר את השפה, רוכש חברים, מגדל ילדים וכיוצא באלה, איך לומר זאת בעדינות - יתקשה לעכל את הגזירה.


לפעמים אחרי כמה שנים בישראל מרכז החיים של אותם בני זוג זרים, ששרפו גשרים והשאירו מאחורה שפה, הרגלים, תרבות, עבודות, לימודים ואפיקים מקצועיים, למעשה עובר לישראל. אחרי מספר שנים הם בדרך כלל נטועים עמוק בהוויה הישראלית, עובדים, משתלבים ואט-אט הופכים לישראלים.


אלא שבעבר כל ההשלכות הטבעיות של העתקת מרכז החיים לישראל לא עניינו את משרד הפנים, וכאמור בני זוג זרים כאלה, שאבדו את העוגן שעליו מבוססת שהייתם בארץ, אם בעקבות מות בן הזוג הישראלי ואם לאחר פרידה, נדרשו "אוטומטית" לעזוב את ישראל.


לימים נדרשו בתי המשפט ללא מעט עתירות של זרים שנקלעו לסיטואציות כאלה, ובעקבות שורה של פסקי דין נאלץ משרד הפנים לשנות את גישתו ולקבוע נהלים המאפשרים המשך הסדרת מעמד בנסיבות מסוימות.


משנת 2008 משרד הפנים פועל על-פי נוהל מיוחד במהדורה מתוקנת שחל על שני סוגים של מצבים: פקיעת קשר (נישואין או ידועים בציבור) עקב מותו של בן הזוג הישראלי וניתוק הקשר בעקבות פרידה או גירושין. נפרט בקצרה על תנאיי הנוהל ביחס לכל אחת מהקבוצות.


המשך שהייה בישראל לאחר פרידה או גירושין


במקרים מסוימים אפשר להימנע מהרחקה ולקבל אישור להמשך שהייה בישראל. אם מקשר זה נולדו ילדים משותפים, על מנת שבן הזוג הזר יוכל לפנות למשרד הפנים בבקשה להמשך שהייה, חובה שהוא יימצא בארץ במעמד של תושב ארעי עם רישיון ישיבה מסוג א/5 לכל הפחות שנתיים.


יצוין כי מעמד זה לא מוענק לזרים מיד עם פתיחת תיק איחוד משפחות, ומשרד הפנים תדיר מתמהמה ולא מנפיק רישיון מסוג א/5 בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בנהלים. לכן תוך כדי הליך הסדרת מעמד מכוח קשר זוגי חשוב מאוד להתעקש על קבלת אשרה מסוג זה במהירות המרבית.


בנוסף חובה על המבקש להציג חוות דעת של עובדת סוציאלי או פסיכולוג ילדים שתתמוך בטענה כי עזיבת ההורה הזר ופרידתו מהילדים עלולה לגרום להם טראומה. אם המבקש הזר לא עומד בקריטריונים אלה, בנסיבות מוסמך נציג משרד הפנים להעביר את הבקשה למטה הראשי שיכול בתורו, אם מסכים עם המלצת הפקיד, להעביר את התיק לוועדה הומניטרית.


אם מדובר בקשר שלא נולדו בו ילדים, לרוב אין לבין הזוג הזר עילה להמשיך לשהות בישראל לאחר ניתוק הקשר. אך אם קיימות נסיבות הומניטריות מוצדקות שלאורן לא ראוי לגרש את הזר, ניתן לבקש העברת העניין לוועדה הומניטרית. חשוב להבין שכאן מדובר במסלול לא פשוט, ולכן מומלץ מאוד למצות אותו באמצעות עורך דין העוסק בתחום.


המשך שהייה לאחר מות בן הזוג


גם במקרים שבהם הקשר פוקע עקב מותו של בן הזוג הישראלי ישנה חשיבות גדולה לשאלה אם נולדו מקשר זה ילדים. אם כן, די שההורה השני יחזיק ברישיון מסוג א/5, בלי תנאי מינימום של שנתיים, כדי לבסס עילה טובה להמשך שהייתו בישראל. אם אין ילדים משותפים מקשר כזה, חובה כי בן הזוג הזר יחזיק במעמד א/5 לפחות שנתיים וישנם גם מבחנים נוספים.


בקיצור, אמנם דרישת משרד הפנים לעזוב את הארץ בנסיבות מורכבות שכאלה אינה תמיד סוף פסוק ולפעמים יש מה לעשות, אך חשוב להבין שמדובר בהליכים מורכבים שדורשים מיומנות והבנה טובה בדיני הסדרת מעמד בישראל. בהתחשב במשמעויות של הפסד, לא כדאי ללכת בדרך זו בלי עורך דין שמתמחה בנושא.