איך מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

כאשר ישראלי מצוי במערכת יחסים זוגית עם תושב או תושבת חוץ, ובני הזוג מעוניינים לחיות בישראל ולהסדיר את מעמדם ככאלה במשרד הפנים, לעתים מתעוררים קשיים לא פשוטים בטיפול בעניינם.

איש לא יכול להכתיב לנו במי להתאהב ועם מי להקים משפחה בישראל, אך אם בן הזוג שלנו הוא תושב זר והחלטנו לקיים בישראל חיים משותפים כבני זוג, המשוכה הראשונה שניצבת בפנינו היא משרד הפנים. בן הזוג הזר צריך לקבל אשרה לעצם ביקורו ושהייתו בישראל, ולימים נדרש לשדרג את האשרה לוויזת עבודה ועוד.

חשוב להבין שמה שמובן מאליו מבחינתנו אינו תמיד נראה כך מנקודת מבטו של משרד הפנים. תפקידו של נציג הרשות לאשר בקשות בני זוג שמגלות טעמים חוקיים ומוצדקים ולסכל ניסיונות לקבלת מעמד בישראל מסיבות לא מוצדקות.

אשרת ביקור

תחילה עלינו לשכנע את משרד הפנים כי היחסים עם בן הזוג הזר כנים. כזאת לעתים נדרש לעשות אפילו בשלב ביקורו של בן הזוג בארץ, ולפני שהחליט להעתיק את מקום מגוריו מחו"ל לישראל. אם מדובר בבן זוג לכל דבר, ולא בקשר מזדמן, נוהל משרד הפנים מחייב שטרם כניסתו של הזר לישראל לצורכי ביקור יש להגיש בקשה מסודרת ולתמוך אותה בשורה ארוכה של מסמכים וראיות המעידים על כנות הקשר. מי שלא עושה כן עלול לעבור חווייה מאוד לא נעימה בנמל התעופה. כך, אם כניסת בן הזוג לישראל לצורכי ביקור לא הוסדרה מבעוד מועד, ובן הזוג מגיע לארץ ובמענה לשאלות נציג ביקורת הגבולות מסביר כי בא כדי לבקר את בן זוגו, גבוהים הסיכויים שלא יורשה להיכנס ויאלץ לשוב לארץ מוצאו.

אמירה זו נכונה, וביתר שאת, לא רק לגבי ידועים בציבור שמעמדם הזוגי לא מוסדר באופן פורמלי, אלא גם ביחס לבני זוג נשואים. כלומר, אם נישאת בחו"ל לתושבת זרה והיא מגיעה לישראל לצורכי ביקור ומציינת בביקורת הגבולות שבישראל חי בעלה, כניסתה לארץ תסורב אם לא הוגשה ואושרה בקשה בעניין מבעוד מועד.

ההליך המדורג

לאחר הסדרת עצם כניסת בן הזוג לישראל (אם נשוי ואם ידוע בציבור) השלב הבא הוא פתיחת הליך איחוד המשפחה במשרד הפנים שמתבצע באופן מדורג ולכן מכונה "ההליך המדורג". מטרת ההליך לבחון אם בני הזוג עונים לקריטריונים שקבעה המדינה בכל הנוגע למתן מעמד בישראל לזרים. מאחר שמדובר בקשר זוגי, קשר שיכול להיות חזק ויציב היום ועלול להתפרק בחלוף שנה, משרד הפנים בוחן את הקשר על ציר הזמן. אם הבקשה אינה מגלה בעיות מיוחדות, תחילה ייבחנו הנסיבות והראיות מדי חצי שנה, ולאחר מכן מדי שנה. בתחילה תינתן לבן הזוג הזר אשרת ביקור עם רישיון עבודה ואחר-כך אשרת שהייה משודרגת, המכונה רישיון לישיבת ארעי א/5 שמאפשרת קבלת ביטוח רפואי במסגרת קופות החולים וזכויות בביטוח לאומי.

הראיון

בני הזוג יוזמנו לראיון בפני נציג משרד הפנים שמטרתו לבחון אם מדובר בקשר אמיתי. את הראיון יעברו כל אחד בנפרד, ובמהלכו יישאלו שאלות רבות על תחילת הקשר והנסיבות שבהן הכירו, על משפחתו של בן הזוג, חוג חבריו, חברים משותפים, עיסוקים, מצקוע, תחביבים, מקומות שבהם התגוררו בעבר, האופן שבו בילו יחדיו ועוד כהנה וכהנה שאלות. בתום הראיון תשובות בני הזוג יוצלבו, ואם יתגלו בהן סתירות משמעותיות, בסמכות משרד הפנים לסרב את המשך שהיית בן הזוג הזר בישראל ולהורות על יציאה מהארץ בתוך 14 ימים.

בעיות נפוצות

שיקול חשוב בהערכתם של נציגי משרד הפנים את כנות הקשר הוא מעמדם האישי הפורמלי של בני הזוג. אם בן הזוג הזר המוזמן או בן הזוג הישראלי המזמין מוגדר, על פי מסמכיו, כנשוי, מן הסתם עובדה זו עלולה להוות מכשול. גם כאשר מוצגים הסברים טובים לסטטוס המשפחתי המורכב, עדיין למשרד הפנים סמכות חוקית שלא להיעתר לבקשה, ובמקרים מעין אלה צריך לשכנע את רשות האוכלוסין בראיות טובות שבן הזוג הנשוי פורמלית הלכה למעשה אינו מצוי בזוגיות עם אדם אחר.

אם בן הזוג הזר שוהה בישראל בלי אשרת שהייה בתוקף, גם נסיבה זו גורמת לעתים קרובות לסירובים. לגישת משרד הפנים, מי שהפר את החוק פעם אחת כאשר לא האריך את אשרתו או יצא מישראל כאשר תוקפה פג, לא ראוי לאמון מצד המדינה גם בקשר עם טענתו לקיומו של קשר זוגי כן עם אזרח ישראלי. במקרים כאלה לעתים נדרש הזר לעזוב את ישראל ולנהל את מלחמתו מול משרד הפנים כאשר הוא יושב בחו"ל.

קושי נוסף בטיפול בבקשות להסדרת מעמד מתעורר במקרים שבהם קיים פער גילאים משמעותי בין בני הזוג. אם, לדוגמה, פונים למשרד הפנים גבר בן 50 ואישה בת 25 וטוענים כי אוהבים זה את זו אהבת נפש וכי מדובר בקשר אמיתי, בקשתם תעורר חשד ותיבחן בקפידה יתרה.

הפסיקה מכירה מקרים רבים שבהם בקשות להסדרת מעמד נדחו אך ורק בשל פער הגילאים, כאשר כל נסיבות העניין והראיות העלו שלא מדובר במערכת יחסים פיקטיבית. בעזרת ייצוג משפטי מקצועי ופנייה מתאימה בערוצי ההשגה הקיימים על ההחלטה השגויה לעתים ניתן לבטל את הגזרה. יצוין כי כאשר האישה מבוגרת מהגבר חשדם של נציגי משרד הפנים אף גדול יותר ומכאן הקשיים שמתעוררים בנסיבות כאלה.

מאת עוה"ד ארתור בלאייר שעוסק בהסדרת מעמד בישראל