האם על חברות הביטוח להזהיר מבוטחים המחזיקים ברישיון נהיגה זר לגבי האפשרות שהביטוח לא מכסה מקרים מסוימים, למשל במקרה שפוליסת הביטוח מותנית בהחזקת רישיון בר תוקף בישראל? שאלה זו עולה חדשות לבקרים בפסיקה, ובאחרונה מסתמנת מגמה ברורה של בתי המשפט להחמיר עם מבטחים, ולהעניש אותם על התנהלות רשלנית וחסרת תום לב אל מול לקוחותיהם המבוטחים, במטרה להתנער מתשלום במקרה של תאונה.


חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שולל כיסוי ביטוחי ממי שנהג ברכב הוא אינו מחזיק ברישיון לנהוג בו. תקנות התעבורה מגדירות את תוקפו של רישיון נהיגה בין לאומי, תוך הבהרה כי הוא מוגבל לשנה בלבד. במקרים מסוימים מוארך תוקף הרישיון מעת לעת כאשר האוחז ברישיון יוצא את גבולות ישראל וחוזר לארץ.


במילים אחרות, החוק שולל כיסוי ביטוחי ממי שנוהג בישראל בעודו מחזיק ברישיון נהיגה זר במשך תקופה העולה על שנה. אלא כפי שעולה מהפסיקה, הגבלה זו לעתים אינה מונעת מחברות הביטוח לבטח נהגים שכאלה ולגבות מהם סכומי פרמיה יפים מבלי להבהיר להם מפורשות כי אם חלילה תקרה תאונה, המבטח פשוט יסרב לפצות את הנפגע בגין נזקיו, וזאת משום שלרשות הנהג לא עמד "רישיון נהיגה בתוקף".


חברות הביטוח מבטחות נהגים מבלי להבהיר להם שהם חייבים להחזיק רישיון ישראלי


כלומר, אדם עושה ביטוח, משלם למבטח פרמיה ונוהג ברכב תוך אמונה שהוא מכוסה, אך אם בדיעבד מסתבר שבעת קרות התאונה לא עמד לרשותו "רישיון נהיגה ישראלי בר תוקף", חברת הביטוח פשוט מנפנפת אותו.


כאמור, באחרונה התחילו בתי המשפט להעניש מבטחים על התנהלות שכזו. לפחות בשני פסקי דין שניתנו באחרונה, בפרשות סולואגו ואלבוים, חייבו בתי המשפט המחוזיים את המבטחים לפצות נהגים שברשותם רישיונות נהיגה בין לאומיים אשר אינם תקפים, מן הטעם שחברות הביטוח נהגו בחוסר תום לב וברשלנות כלפי אותם מבוטחים. בתי המשפט פשוט מנעו מחברות הביטוח את הזכות לטעון לחריגים לחוק באמצעות תורת ה"השתק", בגלל התנהלותם הפסולה.


מגמה זו נמשכת בפסק דינו החדש של השופט זכריה ימיני מיום 7.5.2015, שם דובר על ישראלי תושב חוזר שאחז ברישיון נהיגה אמריקני ושבוטח בחברת איי אי ג'י בביטוח מקיף. בשנת 2013 הרכב עבר תאונה ונהרס כליל, אך המבטח סירב לשלם, וזאת בנימוק המוכר שבעת התאונה לנהג לא היה רישיון ישראלי בר תוקף אלא רק רישיון בין לאומי.


אלא שהשופט ימיני לא נרעש מהטענה, וחייב את איי אי ג'י לשלם לתובע כ-85 אלף שקלים, באומרו כי אם החברה לא שאלה את התובע לגבי רישיון הנהיגה שלו, היא הייתה חייבת לוודא כי הוא יודע על התנאי המופיע פוליסה המחייב אותו להחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף בישראל. משלא עשתה זאת, היא אינה יכולה להסתמך על ההגבלה שבפוליסה ולסרב לשלם לו.


תא"מ 44990-12-12 עמיאל נ' איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ


מאת עורכי הדין ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס), ממשרד מקונן-בלאייר-איתן ושות' שעוסק בדיני ביטוח, נזיקין ומשפחה