בעת האחרונה הוחרפה התופעה של סירוב המדינה להכניס לישראל נתינים של מדינות חבר העמים לשעבר המגיעים לארץ לצורכי ביקור. על פי רוב מדובר במדינות הפטורות מאשרת כניסה, כך שנתיניהן מגיעים ארצה לכאורה בלא כל צורך בהסדרת נושא הכניסה מראש. אלא שבנמל התעופה נכונה להם הפתעה - בדיקה קפדנית ביותר וחקירה של נציגי ביקורות הגבולות, סירוב, עיכוב, השמה במשמורת זמנית והחזרה למדינה שממנה הגיעו.


לאחר תהליך זה פרטי הזר יירשמו במרשם הרלוונטי ובעתיד יהיה מסורב להיכנס לישראל, אלא אם ידאג לכך מראש - כאשר לרוב רק לאחר התערבות משפטית ניתן יהיה להסיר את הסירוב.


באילו עילות יכולה המדינה לסרב כניסה של זר לישראל?


קיים נוהל של משרד הפנים שמסדיר את פעולות עובדי הרשות בכל הנוגע לבדיקת זרים המבקשים להיכנס לישראל למטרות ביקור. העילה הנפוצה ביותר למתן סירוב כניסה לזר היא חשד להשתקעות שלא כדין או חשד להגעה לישראל במטרת עבודה בלא אשרה.


על עובדי רשות האוכלוסין וביקורת הגבולות לבדוק שורה שלמה של נסיבות בטרם תתקבל החלטה אם לאשר או לסרב כניסתו של זר לישראל. קודם כל בודקים שאותו זר מחזיק בדרכון בתוקף לכל הפחות 6 חודשים, שיש בידו כרטיס טיסה חזרה וכסף זמין, שמטרת הביקור שלו נהירה ומסברת את ההיגיון. כך, אדם המגיע לישראל במטרת ביקור לפרק זמן של חודש ואינו יכול להסביר מה תכנן לעשות במהלך אותו ביקור, היכן רצה לבקר, היכן ילון וכדומה - עלול לעורר את חשדם של נציגי משרד הפנים להשתקעות שלא כדין.


בני זוג של ישראלים


אם הזר טוען כי הגיע לבקר בן או בת זוג בישראל, אך אינו מציג ראיות משכנעות לכך שאין בכוונתו לפתוח בתיק הסדרת מעמד ואיחוד משפחות עם אותו בן זוג, כניסתו תסורב. חשוב להבין שבני זוג לישראלים, אם ידועים בציבור ואם נשואים, אינם מורשים להגיע לארץ בלא הסדרת העניין מראש; ומדובר בתהליך נפרד ומורכב שלעתים אורך חודשים רבים.


סיבות נוספות


אם בגיליון הכניסות של הזר מופיעות כניסות תדירות לארץ, אותו זר יצטרך להציג הסבר משכנע והגיוני לאופי הזיקה שלו לישראל. אם ההסברים יהיו חסרים, מאומצים ולא הגיוניים, קיים סיכוי גבוה שכניסתו תסורב.


אם בישראל מתגוררים קרובי משפחה של אותו זר והוא מסתיר עובדה זו, גבוה הסיכוי שכניסתו תסורב.


אם בעבר ניסה הזר להיכנס לישראל וכניסתו סורבה, גבוהים מאוד הסיכויים שגם הפעם לא יורשה להיכנס אם לא דאג להסרת הסירוב מבעוד מועד.


אם יתברר כי בעבר כניסתו סורבה והפעם מבקש הזר להיכנס באמצעות דרכון אחר הנושא שם אחר, כניסתו תסורב וסיכויו להיכנס לארץ בעתיד יהיו נמוכים.


אם הזר ייתפס בשקרים במתן תשובות לשאלות נציגי רשות האוכלוסין, יהיה די בכך כדי לסרב את כניסתו לישראל. גם התנהגות גסה, ביריונית, מתריסה או לא קואופרטיבית עלולה להצדיק מתן סירוב לכניסה לישראל.


אם נציגי משרד הפנים יתרשמו שבניגוד לניסיון להציג את מטרת הכניסה כביקור בלבד למעשה מדובר במטרה אחרת (למשל קבלת טיפול רפואי בישראל), כניסתו של הזר עלולה להיות מסורבת.


כיצד מבטלים את הסירוב?


כדי להסיר את הסירוב, לשחרר את הזר ממשמורת ולהכניסו לישראל חייבים לפעול במהירות. יש לערור על ההחלטה בתוך פרק זמן קצר ביותר בטרם הועלה על מטוס. עורכי דין המצויים בתחום ידאגו להגיע לנתב"ג, לראיין את הזר המעוכב, לקחת ממנו את הראיות הרלוונטיות, להחתימו על ייפוי כוח ותצהיר, ומיד לאחר מכן יגישו ערר ובקשה לצו-ביניים - צו שיפוטי המורה למדינה להימנע מהרחקת הזר מישראל עד להכרעה בערר.


במקרים רבים ניתן להמיר את הסירוב הקטגורי בתוצאה מידתית יותר של הפקדת ערבות בנקאית או סכום מזומן. הערבות נועדה להבטיח את יציאתו הזר מישראל בתום ביקורו המורשה, וככל שלא ייצא כפי שנתחייב תחולט הערבות והכסף יועבר לבעלות המדינה. עם זאת חשוב להבין שבאחרונה המדינה דורשת הפקדה של סכומי ערבות גבוהים במיוחד שבמקרים מסוימים עלולים להגיע ל-80,000 ואף 100,000 שקלים.


עוד חשוב להבין שגם אם לא פועלים באופן מיידי לביטול הסירוב וכניסת הזר לישראל ואותו זר מוחזר למדינתו, אם ברצונו לבקר בארץ בעתיד, יהיה עליו לדאוג להסרת הסירוב. מדובר בהליך משפטי מורכב שדורש מומחיות, ניסיון והבנה בתחום, וקשה מאוד לצלוח אותו בלא ייצוג מקצועי של עורך דין שזה תחום עיסוקו.


מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה, משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל