זר המבקש לחיות בארץ לצד בן זוגו הישראלי, אם בברית נישואין ואם בקשר של ידועים בציבור, אינו זכאי לקבלת מעמד קבע אוטומטית, אלא עובר הליך מדורג שבתחילתו מונפקת לו אשרת ביקור רגילה, לאחר מכן אשרת ביקור משודרגת עם רישיון עבודה, לאחריה רישיון לישיבה ארעית ואחר כך רישיון לישיבת קבע או אזרחות.

 

ההליך המדורג נועד לאפשר למשרד הפנים לבחון את כנות והמשכיות הקשר על פני פרק זמן לא מבוטל. אם הקשר פוקע מכל סיבה שהיא, או מקום שמשרד הפנים משתכנע שמלכתחילה מדובר בקשר פיקטיבי, המדינה מפסיקה את ההליך ודורשת מהזר לשוב למדינת מוצאו.

 

לרשות משרד הפנים עומדים כלים מגוונים לבחינת כנות והמשכיות הקשר, ובהם בדיקה של מסמכים פורמליים על מעמדם האישי של בני הזוג, תעודות יושר, תעודות על שינוי שם, וכן ראיות ממשיות לקשר: תכתובות, תמונות, הסכמים ועוד. אמצעי נוסף, ואולי החשוב ביותר, הוא ראיון או שימוע בלשכת רשות האוכלוסין האזורית, שבמסגרתו נשאלים בני הזוג בנפרד במגוון נושאים ונדרשים לתת תשובות קוהרנטיות ומלאות שמלמדות על יחסים כנים.

 

אך ישנן אינדיקציות שונות שתדיר מעוררות את חשדם של נציגי רשות האוכלוסין, והן פערים משמעותיים בגילאי בני הזוג, מצב אישי מורכב של מי מהם, למשל, כאשר אחד מהם עודנו מוגדר כנשוי, עבר פלילי של המזמין או המוזמן, קשרים דומים בעבר עם תושבי חוץ ועוד.

 

מקרה שהובא למשרדנו לפני כשנתיים ממחיש את סוגיית פערי הגיל. לפני כ-8 שנים הגיעה לישראל ורה (שם בדוי), נתינת מולדובה, ולימים הכירה את ויקטור, שהוא אזרח ישראלי. ההיכרות התפתחה ליחסים חמים ואמיתיים ולקשר של ממש, ולימים פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדה של ורה כידועתו בציבור של ויקטור.

 

לאחר מספר ראיונות שנערכו לבני הזוג ומשנציגי המדינה בחנו את כל המסמכים, רשות האוכלוסין פתחה תיק איחוד משפחות והנפיקה לוורה אשרת ביקור מסוג ב/1 שבצדה רישיון עבודה. לקראת פקיעת תוקף האשרה התייצבו ורה וויקטור לראיון נוסף, שבו והציגו מסמכים רבים המעידים על כנות הקשר. במהלך הריאיון ענו על כל שאלות נציגי משרד הפנים, ותשובותיהם היו קוהרנטיות ומלאות.

 

אלא שכעבור מספר שבועות הם נדהמו לקבל סירוב של משרד הפנים בטענה כי נתגלו סתירות ולא הוכחה כנות הקשר. "לפנים משורת הדין" הציעה המדינה להתנות הארכה של אשרת שהייה בערבות של 30,000 שקלים.

 

לאחר פניית בני הזוג למשרדנו ולאחר שלמדנו את המסמכים, לרבות פרוטוקולים של הראיונות שנערכו לוויקטור ולוורה, השתכנענו שלא כטענת המדינה התיק לא מגלה סתירות ולא מעורר כל חשד לפיקטיביות. התרשמנו שהסיבה היחידה והאמיתית לסירוב נעוצה בעובדה שוורה מבוגרת מוויקטור ב-17 שנים.

 

נציגי משרד הפנים הטיחו עובדה זו בבני הזוג, ובעיקר בגבר, לא אחת במהלך השימועים ותמהו כיצד זה ויקטור מעוניין להקים משפחה עם אישה מבוגרת.

 

נטלנו על עצמנו את הייצוג בתיק והגשנו בו ערר פנימי, שנדחה כמצופה. לאחר מכן עתרנו לבית הדין לעררים, הפנינו בערר לכל ראיות התיק והסברנו שאין בו כל אינדיקציה המצדיקה את הסנקציה שעליה החליטה המדינה.

 

התיק הגיע לדיין אלעד אזר, ולאחר שלמד את תוכנו בית הדין, קבע שלא הייתה למדינה כל עילה להפסיק את הליך הסדרת המעמד של בני הזוג או להתנות את המשכנו בהפקדת ערבות.

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר העוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל