זרים הנשואים לאזרחי ישראל או מצויים איתם בקשרים של ידועים בציבור זכאים לקבלת אשרת שהייה בארץ ולמעמד של קבע, ולימים - אזרחות, במסגרת מה שמכונה ההליך המדורג. תנאי קשיח לקבלת ויזה והמשך הסדרת מעמד בישראל במסגרת ההליך המדורג הוא מעבר בהצלחה של ראיון או שימוע במשרד הפנים שבמסגרתו נשאלים בני הזוג שאלות רבות במטה לברר אם מדובר בקשר אמיתי.


מדובר בתנאי קשיח ובאמצעי החשוב ביותר שעומד לרשות המדינה, ובהחלט אפשר להבין את משרד הפנים ואת עמידתו העיקשת על תנאי זה. אך כיצד צריך לנהוג כאשר אחד מבני הזוג חולה במחלה קשה ובשל מצבו הבריאותי אינו מסוגל לספק תשובות ראויות בראיון?


תשובה לשאלה זו ניתנה באחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב שדן בסירוב משרד הפנים להנפיק אשרת שהייה לבת זוג של אזרח ישראלי. באותה פרשה דובר על אזרחית אוקראינה ששוהה בישראל כ-15 שנים בלא רישיון לישיבה בתוקף, ובמהלך פרק זמן זה היא מצויה בזוגיות עם אזרח ישראלי.


בני הזוג השתהו במשך שנים רבות כאשר לא דאגו לפתוח במשרד הפנים תיק איחוד משפחות, ובמועד שבו פנו לרשות סבל בן הזוג הישראלי מאלצהיימר מתקדם


האישה נעצרה ועוכבה במתקן לשוהים בלתי חוקיים, והשימוע נערך כאשר האישה מצויה בכלא והגבר בלשכת רשות האוכלוסין. בת הזוג השיבה על כל השאלות וסיפקה תשובות ממצות שהעידו על כנות הקשר, ואילו הגבר לא הצליח לתת תשובות ראויות בגלל מחלתו.


למרות פניות רבות של בני הזוג שניסו להסביר למשרד הפנים כי אין זו אשמתם שהגבר אינו כשיר לענות על שאלות וביקשו שתיקבע דרך סבירה אחרת לבחינת כנות הזוגיות שלהם, משרד הפנים לא ויתר על התנאי. בסופו של דבר המדינה סירבה להנפיק לבת הזוג אשרת שהייה מכוח קשר הזוגיות בנימוק כי תשובות בן הזוג בשימוע לא הוכיחו שמדובר בקשר אמיתי.


על החלטה זו הוגש ערר לבית הדין לעררים, שהוא ערכאה שיפוטית מקצועית שתפקידה לדון בהשגות על החלטות של משרד הפנים. בית הדין בחן את הערר ולא מצא דופי בהחלטת משרד הפנים שלא להנפיק לאישה ויזה.


בני הזוג לא ויתרו וערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופט אליהו בכר נדרש לכל נסיבות וראיות התיק ולבסוף קיבל את הערעור והורה למשרד הפנים לבטל את ההחלטה. בית המשפט תהה כיצד ניתן להכשיר התנהלות של רשות מנהלית שלא מאפשרת לאדם למצות את זכותו רק בגלל מחלתו, ולא מגלה כל גמישות בעניין.


השופט התרשם כי המדינה התעלמה משורה ארוכה של ראיות שהיו בפניה ושלכאורה העידו על קיומו של קשר ארוך-שנים ואמיתי, ותחת זאת בחרה לעמוד על קיום ראיון בנסיבות שבהן אדם החולה באלצהיימר מתקדם אינו מסוגל לכך. אסור היה למדינה, ציין השופט, לנסות להכניס את הסיטואציה למיטת סדום של הנוהל אלא לגלות מינימום גמישות ולבחון את הקשר בכלים סבירים אחרים.


בית המשפט ביטל את החלטת המדינה ובית הדין לעררים והורה למשרד הפנים לערוך שימוע נוסף, הפעם בנוכחות שני בני הזוג, האפוטרופוס של הגבר ובמידת האפשר גורם טיפולי אובייקטיבי. עוד המדינה חויבה בהוצאות בסך של 10,000 שקלים.


[עמ"נ (ת"א) 16593-10-17 קרפובה נ' משרד הפנים (17.11.17)]


מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל