הגירה לישראל והליך של הסדרת מעמד מכוח קשר זוגיות עם ישראלי נעשים באמצעות ההליך המדורג. במסגרת פרוצדורה זו דורש משרד הפנים לעיין מעת לעת במסמכים של בני הזוג התומכים בטענתם לכנות הקשר הזוגי וכן עורך להם שימועים ("ראיונות" ) תקופתיים. מטרת השימועים לברר אם אכן מדובר בקשר אמיתי וככל שכן, אם אותו קשר מוסיף להתקיים במרוצת השנים.


אלצהיימר מתקדם וחובת השימוע


אם כך, לדרישות משרד הפנים יש בסיס בחוק ובהגיונם של דברים, אך לא תמיד הרשות גם מיישמת ומפעילה את סמכויותיה באופן ראוי והגיוני. באחרונה ממש דן בית המשפט בשאלה כיצד לנהוג בבן זוג שעקב מחלה קשה אינו מסוגל לענות באופן ראוי לשאלותיהם של נציגי משרד הפנים.


באותה פרשה דובר על אזרחית אוקראינה ששוהה בישראל בלא אשרת שהייה בתוקף למעלה מ-15 שנים, אך במהלך תקופה ארוכה זו היא מצויה בזוגיות עם אזרח ישראלי. בסופו של דבר בני הזוג פנו ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין וקבעו תור להגשת בקשה להסדרת מעמדה של האישה בישראל מכוח קשר הזוגיות. אלא שטרם מועד התור נעצרה האישה והושמה במתקן משמורת לשוהים בלתי חוקיים.


לאחר הגשת בקשה להסדרת מעמד האישה (כאשר היא ממשיכה לשהות במתקן המשמורת) נערך לבני הזוג שימוע סימולטני, כאשר הגבר נמצא בלשכה האזורית של משרד הפנים והאישה בכלא. האישה הציגה תשובות מפורטות לכל שאלה ומתשובותיה ניכר על פני הדברים כי מדובר בקשר אמיתי וארוך. אך הגבר מאוד התקשה לענות לשאולות בגלל מחלת האלצהיימר המתקדמת שממנה הוא סובל.


בני הזוג הציגו מסמכים רפואיים רבים המעידים על מצבו הרפואי של הגבר והתחננו בפני משרד הפנים שיקבע דרך אחרת לבחינת הקשר שתכבד את זכויותיו של אדם החולה באלצהיימר מתקדם. אך נציגי המדינה לא שעו לבקשות וסירבו להכיר בקשר מן הטעם הפורמלי הפשוט שהגבר לא סיפק תשובות משכנעות לשאלות שנשאל.


עם קבלת הסירוב עתרו בני הזוג לבית הדין לעררים, שהוא ערכאה משפטית מיוחדת שעוסקת בבירור השגות על החלטות משרד הפנים בסוגיות אלה. אך בית הדין אימץ את עמדת המדינה בקובעו כי החלטת משרד הפנים אינה חורגת ממתחם הסבירות.


בני הזוג לא ויתרו וערערו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל האביב. לאחר עיון בראיות השופט אליהו בכר קיבל את טענות בני הזוג וביטל את ההחלטה של משרד הפנים.


לא כובדה זכות בסיסית


השופט תהה כיצד ניתן להכשיר התנהלות פסולה שכזו של נציגי המדינה, שלא מילאו את חובתם הבסיסית לאפשר למבקש הבא בשעריה של רשות מנהלית לקיים את זכות הטיעון, ודאי בנסיבות כה חמורות של מחלה מתקדמת והיעדר יכולת לעמוד בפני שימוע סטנדרטי. עוד צוין בפסק הדין שמשרד הפנים גם למעשה התעלם משורה ארוכה של ראיות נוספות שהציגו בני הזוג שמהם לכאורה עולה כי מדובר בקשר אמיתי.


בית המשפט ביטל את החלטת המדינה והורה למשרד הפנים לקיים שימוע נוסף, הפעם בנוכחות שני בני הזוג, האפוטרופוס וככל שמתאפשר, גורם טיפולי אובייקטיבי. משרד הפנים גם חויב בהוצאות משפט בסך של 10,000 שקלים.


[16593-10-17עמ"נ (ת"א)]


מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל