נציין כי מדובר בסיטואציה יחסית שכיחה. לתופעה סיבות שונות, אך חשוב להבין שהחוק בישראל אינו נותן לזר זכות קנויה ("אוטומטית") לקבלת מעמד בישראל רק מכוח הצהרת בני הזוג שאכן מדובר בזוגיות אמיתית. יתרה מכך, אפילו כאשר מדובר בבני זוג נשואים בנישואין אזרחיים עדיין לא עומדת לזר זכות אוטומטית לאשרת שהייה בישראל.


משרד הפנים צריך לבדוק כל בקשה ובקשה וקודם כל להתרשם כי אכן מדובר ביחסים כנים. רק לאחר מכן ניתנת לזר אשרת שהייה זמנית מסוג מסוים ובעתיד אפשר לשדרגה לאשרה איכותית יותר שמכוחה יתאפשר לזר לקבל זכויות סוציאליות בארץ. רק בחלוף מספר שנים, תלוי אם מדובר בבני זוג נשואים או ידועים בציבור וכן במספר שיקולים נוספים, יוכל הזר לקבל תושבות ואף אזרחות.

 

משרד הפנים לא פועל מתוך רשעות


חשוב גם לציין שעמדתו של משרד הפנים לא בהכרח נובעת מרשעות או זלזול, הגם שמצופה היה מנציגיו בלשכות מסוימות לגלות יותר רגישות והבנה, אלא מחשדנות מובנת. ישנם מקרים לא מעטים של ניסיונות מצד זרים לקנות מעמד בישראל שלא על-פי זכות שבדין, ומשרד הפנים חייב לברור בקפידה את כל מסת הבקשות.


אך מה שבטוח אינו נוהג לעשות משרד הפנים, ואין לצפות שיעשה עבור בני זוג מבקשים, הוא אשר מוטל עליהם, ועליהם בלבד: להכין היטב את מסמכיהם וראיותיהם, להתכונן לשימועים וחשוב מכל - לצפות קשיים ובעיות מבעוד מועד ולהיות מוכנים להתמודד איתן.


כאשר משרד הפנים אינו מאמין כי מדובר בקשר אמיתי, מצפה לבני הזוג החלטה המורה לזר לעזוב את ישראל בתוך פרק זמן קצר, ואם מדובר רק בבקשה ראשונית לאשר כניסתו של הזר לארץ, תינתן החלטה האוסרת על כך.

 

משרד הפנים דורש מהזר לעזוב את ישראל. מה אפשר לעשות?


טרם שפונים לערכאות השיפוטיות חובה למצות את ההליך המנהלי, כלומר להגיש מה שמכונה "ערר פנימי". זה יכול להיות גורם בתוך הלשכה האזורית או במטה הראשי בירושלים - תלוי בזהות הגורם שהוציא מלפניו את החלטת הסירוב. הליך זה תחום בזמן וחובה, ממש חובה לעמוד במסגרת הזמנים הנתונה, שאחרת יידחה הערר בשל שיהוי בהגשתו ובכך עלולה להיחסם לחלוטין דרכם של בני הזוג לתקוף את החלטת משרד הפנים.


אם הערר הפנימי נדחה, התחנה הבאה היא בית הדין לעררים שהוא ערכאה מקצועית ייחודית שתפקידה לדון בסוגיות הסדרת מעמד שלא מכוח חוק השבות או חוק האזרחות. אם גם ערר זה לא יתקבל, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ואם גם שם לא הצלחתם, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.


אם הזר נמצא בישראל, במרבית המקרים כל זמן שנדון עררו או ערעורו ניתן יהיה לקבל צו ביניים, קרי צו בית משפט המורה למדינה שלא להרחיק את הזר מהארץ עד להכרעה בהליך.


לכל הליך שכזה כללים ומועדים משלו וחשוב להקפיד עליהם קלה כחמורה כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך ולאבד את זכות ההשגה על החלטות משרד הפנים. לא בכל מקרה קיימים פתרונות קסם, אך עורך דין שעוסק בתחום יידע ללמוד את העובדות, לעבות את התשתית היכן שצריך ואפשר, לעלות על טעויות הרשות ולמצות את זכות בני הזוג לחיות בישראל.

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל