לפעמים הבטחותיו של סוכן ביטוח עלולות גם להתגלות כפיקציה רבתי. כך היה בפרשה שנדונה באחרונה בבית משפט השלום בעפולה. בשנת 2009 הגיע לביתה של חולת הסרטן שולה רחמים אדם שהציג עצמו כסוכן ביטוח והציע לה לרכוש ביטוח חיים.


שולה הסבירה לסוכן שהיא חולה אונקולוגית ושאלה אם עובדה זו לא תהווה בעיה בעתיד. הסוכן הרגיע ואמר ש"הכל בסדר" ולא נדרשת בביטוח מסוג זה הצהרת בריאות. שולה הסכימה וחתמה, אך לא קיבלה לידיה את הפוליסה, גם כעבור מספר חודשים.


בחלוף כשנתיים שולה נפטרה מהמחלה. מוטבי הביטוח, בעלה ובתה של המנוחה, פנו לחברת הביטוח כלל וביקשו לקבל את תגמולי הביטוח. אלא שדרישתם נדחתה. בתשובה הפנתה כלל את קרובי המשפחה לתנאי בפוליסה שקבע כי לא יינתן כיסוי במקרה מוות ממחלה בתוך פרק זמן של 3 שנים מיום עריכת הביטוח. שולה, נזכיר, נפטרה מסרטן כשנתיים לאחר רכישת הפוליסה.


המוטבים לא ויתרו ופנו לבית המשפט


בכתב התביעה טענו כי חברת הביטוח הטעתה את המנוחה באופן מכוון כאשר מכרה לה ביטוח בלי שהעמידה אותה על התנאי החשוב ביותר בפוליסה - החרגה למקרה של מוות ממחלה בתוך 3 שנים מיום עריכת הביטוח. למעשה מדובר ב"לופטגשפט", הסבירו המוטבים בציינם כי לו ידעה המבוטחת על ההחרגה, לא הייתה קונה את הביטוח.


לטענתם, חברת הביטוח מעולם לא הסבירה לשולה את התנאי, לא הדגישה אותו כמתחייב משורה ארוכה של נורמות ואף הסתירה אותו מפני האישה באופן חסר תום לב. לא בכדי, נטען, לא נשלחה הפוליסה לבית המבוטחת. חברת הביטוח טענה מנגד כי תנאי הפוליסה היה מפורש, כי הדברים גם הוסברו למבוטחת בעת הרכישה ובשיחות טלפון לאחר מכן וכי הפוליסה דווקא כן הומצאה לה.


בית משפט השלום בעפולה בחן את טענות וראיות הצדדים, ולא מצא תימוכין בעמדתה של חברת הביטוח. כלל הציגה הקלטות חלקיות של שיחות טלפון עם שולה בניסיון לקעקע את טענות התובעים. אלא שבדיקה קפדנית של מה שנאמר שם דווקא לימדה את השופטת שחברת הביטוח הייתה רחוקה מלהבהיר למבוטחת את ההחרגה הדרמטית. נהפוך הוא, אפשר היה להתרשם מתוכן השיחות שעובדת שלילת הכיסוי הביטוחי די "הוחבאה" בדברי הנציגים.


בנוסף, כלל לא הציגה כל ראיה להמצאת הפוליסה לידי המבוטחת. מדובר בנורמה אלמנטרית המעוגנת בחוק, הסבירה השופטת, ונודעת לה חשיבות מיוחדת במקרים כמו מקרה זה שבו מדובר באישה חולה ובהחרגת כיסוי כה משמעותית.


התביעה התקבלה וכלל חויבה לשלם למוטבים 421,000 שקלים. מאכזבת העובדה שגם במקרה זה, שבו נתגלתה התנהלות מכוערת של חברת הביטוח, בית המשפט לא ראה לנכון להשית על כלל ריבית "עונשית" מיוחדת שעשויה להגיע לשיעור פי 20 מהריבית הרגילה.


[ת.א. (שלום - עפולה) 8997-11-12 רחמים נ' כלל חברה לביטוח (17.6.17)]


מאת עו"ד ארתור בלאייר (לא ייצג בהליך), העוסק בדיני ביטוח