חוק השבות מאפשר להעניק מעמד בישראל לא רק ליהודים, אלא גם לבני זוגם, לילדיהם, לנכדיהם ולבני הזוג שלהם. בזכות קביעה זו בחוק של מעגל זכאים רחב התאפשר לבני זוג רבים שאינם יהודים לעלות לישראל. אך ההרחבה אינה כוללת את הוריהם של בני הזוג הלא-יהודים שנותרים במדינות המוצא.


מה עושים אם הורה מבוגר של אזרח ישראלי נותר בחו"ל?


כאמור, חוק השבות אינו לעזר כאן ואינו חל על הורים לא-יהודים של אזרחי ישראל. עם זאת משרד הפנים מודע לקושי ההומניטארי שלעתים מתעורר במקרים מהסוג הזה, ולכן זה מכבר פועל בקרבו נוהל מיוחד שבא לפתור את הבעיה במקרים המתאימים. הכוונה ל"נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי".


הקריטריונים


הנוהל מונה אמות מידה ברורות ומפורטות למדי להענקת מעמד להורה של אזרח ישראלי. ההורה המוזמן חייב להיות קשיש ובודד. במילה "בודד" הכוונה לאדם שאינו נשוי, כלומר אך ורק להורה אחד של אזרח ישראלי, או לשני ההורים בתנאי שהם גרושים, וכזה שאין לו ילדים נוספים שחיים אתו במדינת המוצא. במילה "קשיש" כוונת הנוהל לנשים שגילן 62 שנים ומעלה ולגברים מעל גיל 64.


מה עושים אם לא עונים לקריטריונים?


הנוהל מונה שורה ארוכה של מסמכים שעל המבקשים להציג למשרד הפנים לשם בירור בקשתם. הנוהל נגיש באתר רשות האוכלוסין, ולא נתעכב על פרטיו הטכניים. שאלה היא מה ניתן לעשות כאשר המבקשים אינם עומדים באמות המידה הקשיחות של הנוהל.


כך, הנוהל כאמור דורש כי להורה המבוגר המוזמן לא יהיו ילדים נוספים שגרים אתו במדינת המוצא. אלא שלעתים החיים מזמנים סיטואציות אנושיות מורכבות שאינן בהכרח נכנסות למשבצת פורמלית כזו או אחרת. האם נכון, לדוגמה, לראות בקשיש שחי בבדידות, בדלות ובהזנחה אין-קץ למרות העובדה שמבחינה פורמלית יש לו בן או בת הגרים באותה מדינה, באותה עיר או אפילו באותה דירה שאינם מוכנים או אינם מסוגלים לתמוך בו – מי שאינו "קשיש בודד"? שעה שילדו של הקשיש שנותר במדינת המוצא – חולה, נרקומן, פושע שמרצה עונש מאסר ממושך וכדומה, האם באמת ניתן לראות במוזמן קשיש שאינו בודד?


משרד הפנים: דחייה על הסף


ובכן, מבחינת משרד הפנים מדובר באי-עמידה בקריטריון בסיסי של הנוהל, ולכן כל בקשה שכזו נדונה לדחייה על הסף. אלא שפרקטיקה זו של דחיית בקשות על הסף עומדת בסתירה לנוהל עצמו. במקרים הומניטאריים מתאימים הנוהל מאפשר העברה של בקשות להענקת מעמד להורים של אזרחים ישראלים, כאשר אינן עומדות בכל הקריטריונים, לוועדה הומניטארית מיוחדת. אמנם משרד הפנים לרוב מתעלם מהוראה מפורשת זו של הנוהל, אך מי שמקפיד לעמוד על זכויותיו ובמקרה הצורך פונה לבית המשפט, יכול לכפות על המדינה לבחון את בקשתו.


משנת 2006 ניתנו לפחות שלושה פסקי דין, שניים מאת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב ואחד מאת בית המשפט העליון, שביטלו החלטות של משרד הפנים והורו בניגוד לעמדת המדינה להעניק מעמד להורים של אזרחים ישראלים, למרות העובדה שמבחינה פורמלית נותרו להם ילדים נוספים במדינת המוצא.


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס) ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני הגירה, משפחה ונזיקין