במאמר "משרד הפנים: הוועדה הלא-הומניטארית לעניינים הומניטאריים", תיארנו את סמכויותיהם הכמעט בלתי מוגבלות של נציגי משרד הפנים שנוהגים לדחות על הסף בקשות לקבלת מעמד בישראל המוגשות לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים.


הסברנו כי על-פי הנהלים הקיימים נציגים בכירים בלשכות רשות האוכלוסין רשאים שלא להעביר בקשות לוועדה הומניטארית, ובכך למנוע ממרבית הבקשות להגיע לשולחן הוועדה. באותו מאמר ציינו שלפי הפסיקה העדכנית בית המשפט העליון מאס בתופעה זו של פסילת בקשות לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, מבלי שהן מתבררות על-ידי הגוף שהוסמך לכך - הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים.


רוח חדשה: בתי המשפט מתערבים יותר בסמכויות משרד הפנים


נוסף על כך, בפרשת קאנון איקנה (2013) בית המשפט העליון מצא שגם הוועדה ההומניטארית עצמה לעתים שוכחת את ייעודה המקורי: לבחון בקשות לקבלת מעמד שהבסיס שלהן הומניטארי במהותו ושאינן עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלי משרד הפנים.


זוהי, כאמור, הרוח החדשה שמנשבת מבית המשפט העליון, שבעבר נטה שלא להתערב בסמכויותיהם הרחבות אין-קץ של נציגי שר הפנים. ובכן, אנו שמחים לבשר כי מגמה חדשה זו של בית המשפט העליון החלה לתת את אותותיה גם בתפקודן של ערכאות משפטיות נמוכות יותר. כך, לפני כשלושה שבועות (18.10.15) הורה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על ביטול החלטתה של נציגת משרד הפנים בקשר לבקשה מטעמים הומניטאריים, ועל העברתה לוועדה הרלוונטית.


בני הזוג, אזרחית ישראלית ואזרח רומני, נלחמו על זכותם להישאר ביחד במשך כ-12 שנים


הפרשה עסקה באזרח רומניה בשם ואסילה דאנקס, ששהה בישראל במשך כ-12 שנים, כאשר במהלכן הוא מצוי בקשר של ידועים בציבור עם אזרחית ישראלית. על פני אותן 12 שנים ביקשו בני הזוג להסדיר את מעמדו של דאנקס בישראל בהתאם לנוהל של ידועים בציבור. נוהל זה מאפשר לבן זוג זר וידוע בציבור של אזרח ישראלי לקבל מעמד של קבע בישראל בתום הליך שאורך כשבע שנים.


אלא שבמקרה זה משרד הפנים ערם על בני הזוג קשיים עצומים, ובמשך כ-12 שנים נאלצו השניים להילחם על זכותם להישאר ביחד בשורה ארוכה של הליכים משפטיים. הסיבה העיקרית שבגינה הקשה משרד הפנים על בני הזוג הייתה פער הגילאים ביניהם – 16 שנים, כאשר לנוכח פער שכזה נציגי המדינה הטילו ספקות חמורים בכנות הקשר.


לבסוף, עם תום אין-ספור מלחמות בבתי המשפט ובטריבונלים השונים הגיעו בני הזוג לישורת האחרונה והיו קרובים מאוד להסדרת מעמדו של דאנקס. אלא שאז התגלה סרטן אצל בת הזוג הישראלית והיא נפטרה.


בת הזוג הישראלית נפטרה, בן הזוג הזר נדרש לעזוב את הארץ


בנסיבות עגומות שכאלה מצופה היה כי משרד הפנים יבוא לקראת דאנקס שזה עתה איבד את בת זוגו לחיים לאחר שחיו יחדיו במשך 12 שנים. אלא שפטירתה של האישה הובילה את משרד הפנים למסקנה כי דווקא עכשיו אין סיבה טובה יותר מלדרוש מדאנקס לארוז את חפציו לצאת את תחומי ישראל בתוך שלושה חודשים.


דאנקס הגיש למשרד הפנים בקשה להסדרת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. אלא שהבקשה כלל לא נדונה על-ידי הוועדה הרלוונטית, כאשר נציג בכיר של רשות האוכלוסין פשוט דחה אותה על הסף, על פי סמכות שמסורה לו בנוהל, כאשר במכתב הדחייה נאמר כי הבקשה אינה מגלה טעם הומניטארי מיוחד.


אך למזלו של האזרח הרומני בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שאליו פנה דאנקס, לא ראה עין בעין עם משרד הפנים. בהתאם לרוח הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, קבע השופט יורם נועם כי בנסיבות העניין לא הייתה הצדקה לדחיית הבקשה על הסף בלא שהוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים תדון בה ותבחן אותה לגופו של עניין.


מבקשים רבים שבקשותיהם נדחות על-ידי משרד הפנים סוברים בטעות כי מדובר בסוף פסוק וכי אין כל אפשרות לשנות את החלטות המדינה. אך הניסיון מלמד שבמקרים לא מעטים ייצוג משפטי מקצועי בתחום הסדרת מעמד בישראל יכול גם יכול להביא לביטול החלטות שרירותיות ובלתי מבוססות, למיצוי זכויות מבקשי המעמד ולתוצאה הרצויה – קבלת מעמד בישראל.


עת"מ 7585-07-14 ואסילה דאנקס נ' משרד הפנים

 

מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני הגירה, משפחה ונזיקין. הכותבים לא ייצגו בתיק