אדם עורך צוואה כדי לייעד את רכושו לאחר מותו ולחלקו בין יורשים שיקרים ללבו וראויים בעיניו לקבל את הנכסים. לכן לעתים אנשים עורכים צוואות לטובת ילדיהם. השופט המנוח מישאל חשין ראה בהורשה על דרך צוואה ביטוי לאינסטינקט ההורי.


אלא שלפעמים ילדיו וקרוביו של אדם לא זו בלבד שלא מסבים לו נחת, אלא מהווים עבורו מקור לסבל, לעלבון ולאומללות קשים מנשוא.

במקרים מצערים אלה אדם שמחליט לערוך צוואה רואה בכך הזדמנות לבוא חשבון עם מי שהיה אחראי לסבלו, והוא מבקש לעשות זאת באמצעות הצוואה.


מקובל לראות בפסקי דין מסמכים משפטיים משמימים ומאופקים עד כלות, אך שונה המצב כאשר מדובר בפרשנותן של צוואות. מסמך הצוואה לעתים משקף את האהבות, התשוקות והשנאות העוצמתיות ביותר של המצווה וקריאה בו יכולה ללמד על השתלשלות חייו, על יחסו אל העולם ואל עצמו.


הפסיקה מכירה דוגמאות מצמררות ממש של צוואות שבהן ביקשו המצווים דווקא למנוע מיורשיהם זכויות ירושה. הרי לכם כמה מהן:


"אני מדגישה כי שום דבר מחלקי לא יושאר לבעלי משה לישיצקי או לבני המאומץ זיו-אברהם לישיצקי. אני מצהירה כי זו בקשתי ואני חותמת עליה בהכרה מליאה וצלולה."


"אשתי התעללה בי במשך 40 שנה, ואני נשוי על הנייר בלבד. גם ילדי התעללו בי ושכחו ממני ולעגו לי. אשתי וילדי אינם ראויים להיות יורשי לשום דבר".


"אינני משאיר דבר לאחי משה שפיר ולגיסי ארוין קליבנסקי בגלל התנהגותם ביחס אלי."


האם חובה עלינו לכבד את רצונותיהם של מצווים שמחליטים לשלול "זכויות" ירושה מקרוביהם? לכאורה הרי זו שאלה פשוטה: במה שונה דין צוואה שוללת מדין צוואה מעניקה? מצווה היא לקיים דברי המת, ואם רצונו לשלול ירושה מילדיו או קרוביו, הרי יש לכבדו.


צוואה שוללת – קשיים משפטיים


אך תתפלאו אולי לגלות כי הדין אמנם שונה. מבחינה משפטית כיבוד רצון זה אינו מובן מאליו בישראל, בבריטניה ובארצות הברית. בתי המשפט הישראליים שדנו בסוגיה הלכו בעקבות עמיתיהם האמריקניים והבריטיים, שבאופן מסורתי דווקא אינם מעודדים צוואות שוללות ולעתים אינם מוכנים להעניק להן תוקף משפטי.


בעוד בתי המשפט הבריטיים גילו בעבר גמישות מסוימת והכשירו חלק מצוואות שוללות, הגישה האמריקנית ביטאה נוקשות של ממש וסברה שצוואות מדירות אינן צוואות ואין להעניק להן תוקף משפטי.


חשוב להבין שאין "שחור ולבן" וישנם ניואנסים רבים בדיני צוואות מדירות, כגון תוכנה של כל צוואה שוללת וקיומן של הוראות מעניקות לצד ההוראות השוללות. לדוגמה, המצווה שולל במפורש מבנו את זכויות הירושה אך מצווה את עזבונו לאדם קונקרטי אחר. אך בהכללה גסה ניתן לומר שמדובר בסוג של צוואה שעלול לעורר קושי במועד מימושה. לכן עשייתה של צוואה שוללת מחייבת נקיטת זהירות מיוחדת, בדיקה קפדנית והיוועצות במומחה.


מאת עורכי הדין יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר. הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני ירושה, משפחה ונזיקין