לאחרונה אישרה מליאת הכנסת את המלצות ועדת גורן במסגרת הצעת תקציב המדינה. ועדת גורן הוקמה על מנת לבחון את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון והגישה את המלצותיה כעבור שנה. מטרת הקמת הוועדה הייתה בין היתר לגבש אמות מידה להכרה בנכי צה"ל לצורך תגמולים, תוך עשיית הבחנה בין חיילים שנפגעו כתוצאה ישירה מפעילות צבאית לבין מי שנפגעו שלא כתוצאה מפעילות בזמן שירותם הצבאי, לבחון אפשרות לתשלומים חד פעמיים במקום תגמולים קבועים.


המלצות ועדת גורן משנות באופן ניכר את תנאי הזכאות של נכי צה"ל בכל הנוגע לטיפול של אגף השיקום במשרד הביטחון.


להלן השינויים העיקריים הנוגעים לזכאותם של התובעים את משרד הביטחון


המרוויחים הגדולים הם דווקא חיילים בסדיר שנפגעו בחופשה במהלך בילוי במועדון לילה או בתאונת דרכים במהלך סוף השבוע או בכל חבלה שקרתה להם בחופשה, אפילו אם הם החליקו באמבטיה בבית.


במקרים אלו החיילים יוכלו להגיש תביעה ולהיות מוכרים כנכי צה"ל לכל דבר ועניין אף שברור שאין קשר בין החבלה לשירות הצבאי שכן למעשה ועדת גורן לא פגעה בזכויותיהם של חיילים שנפגעו בחופשה, וכך יוצא לדוגמא ששני חיילים כאשר החייל הראשון בשירות סדיר יוצא לבלות במוצאי שבת ונפגע יכול להגיש תביעה ולהיות מוכר כנכה צה"ל, וחייל אחר שמשרת בקבע ונסע לבסיס ונפגע בתאונה לא יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון. אפילו מג"ד שנסע לבקר את חייליו במוצאי שבת ונהרג בדרך לבסיס מאחר שאין מדובר בפעילות מבצעית, הרי לא יוכר כחלל צה"ל ומשפחתו לא תוכר כמשפחה שכולה.


בנוסף, חייל קרבי בשירות סדיר שחלה ומחלתו היא ייחודית לשירות הצבאי יוכר כנכה צה"ל ואולם חייל ג'ובניק שחלה במחלה ותנאי השירות שלו אינם מיוחדים לשירות הצבאי, כגון טבח שנפגע בגבו לאחר שהעמיס ציוד כבד למטבח לא יוכר כנכה צה"ל. לעומת זאת חייל בסדיר שחלה במחלות כגון פסוריאזיס, סוכרת, יתר לחץ דם וכדומה יוכל להגיש תביעה ובלבד שמחלתו ייחודית לשירות הצבאי ואין לה מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים.


עם זאת, הנפגעים העיקריים הם אנשי הקבע, אשר לגביהם נעשתה הבחנה בין חבלה למחלה בשירות. לגביהם, על מנת שיהיו מוכרים כנכי צה"ל, יהיה עליהם להוכיח שהחבלה ייחודית לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים.


אם איש הקבע חלה במחלה כל שהיא במהלך השירות הוא לא יוכל כלל להגיש תביעה למשרד הביטחון אלא ייאלץ לפנות לביטוח לאומי. אנשי קבע עם מחלות כגון המצוינות לעיל או אחרות ייאלצו לפנות לביטוח הלאומי ואף יוכלו להגיש תביעה נזיקית כספית נגד משרד הביטחון במידה ויוכיחו כי מחלתם נגרמה בשל השירות הצבאי.


גם איש קבע שנפגע בתאונת דרכים בדרך לשירות הצבאי, הוא לא יוכל להגיש כלל תביעה לקצין התגמולים וייאלץ לפנות לביטוח הלאומי וגם יהיה רשאי להגיש תביעה אזרחית בגין הנזק שנגרם לו ככל אזרח שנפגע במקום עבודתו, והפיצוי שיוכל לקבל יכול להיות גבוה מאשר אילו פנה למשרד הביטחון, שכן הפיצוי במשרד הביטחון קבוע ואילו תביעה נזיקית אינה מוגבלת בסכומים כספיים ושונה ממקרה למקרה כאשר בתביעות אילו ניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות, אובדן כושר השתכרות לעתיד, כאשר המרכיב החשוב הוא הפגיעה התפקודית של הנכה ולא רק הנכות הרפואית.


לכן בסופו של דבר אמנם איש הקבע, השוטר, איש השב"ס וכל אנשי כוחות הביטחון לא יוכרו יותר כנכי צה"ל בשל מחלתם, אולם הפיצוי שיקבלו יהיה גבוה משמעותית בהרבה אילו היו תובעים את משרד הביטחון ומקבלים תגמול שבדרך כלל הוא תגמול זעום, ואינו מתחשב בנכות התפקודית שנגרמה להם בפגיעה בכושר ההשתכרות שלהם.


לגבי אחוזי נכות בפציעה, מבחינת התגמול, נכים חדשים בדרגת נכות של 20%-29% יוכלו לבחור בין תגמול חד פעמי לביו תשלום חודשי. מי שיבחר לקבל מענק חד פעמי או תגמול לא יכול לחזור בו ובחירתו היא סופית. מבחינת גובה התגמול לא השתנה דבר. יצוין כי מי שכבר הוכר כנכה צה"ל זכויותיו, ככל הנראה, לא ייפגעו.


לסיכום, חשוב לדעת כי אין הוראות מעבר כיום לעניין תחילת יישום מסקנות ועדת גורן, ולכן מומלץ למהר ולהגיש תביעות משרד הביטחון, במיוחד לאנשי קבע שחלו במהלך השירות במחלות שונות.


עו"ד אלי סבן, מומחה למימוש זכויות של חיילים ובתביעות מול משרד הביטחון.