תמ"א 38 בצל משבר הדיור

 

ברם, מכל מכלול הבעיות נוכחנו כי רק משבר הדיור הוא אשר הוציא את העם בהמוניו אל הרחובות.

 

מנגד, מוצגות בפנינו מס' תכניות מצד הממשלה שנועדות לפתור את המשבר כגון קיצור ההליכים, הפחתת מסים עקיפים, דיור לצעירים (בניית דירות בשטח ומס' חדרים קטן) וכן הצעות מצד רשויות מקומיות.

 

הבעיה העיקרית בכל התכניות המוצעות היא הזמן שהן ייקחו והעם רוצה פתרון מהיר.

 

בהחלט ניתן לנצל תכניות ומשאבים קיימים מבלי להיקלע להוצאות שקופת המדינה לא תוכל לעמוד בהן או שהדבר יבוא על חשבון האפשרות לרפא את מוסדות הרפואה, החינוך והרווחה. 

 

כך למשל נושא תמ"א 38 שלא המריא למרות שלל התיקונים שהתווספו אליו. נכון שכיום מס' התחלות הבניה על פי תמ"א 38 עלה אך עדיין אין בכך כדי לענות לצורך לו תהיה בארץ רעידת אדמה משמעותית או התקפת טילים.

 

עיקר הכישלון של תמ"א 38 הוא בכך שאין מענה ליישובי הפריפריה ולמבני ציבור. כשלון נוסבף הוא בתחום השיווקי של החיוניות בפרוייקט מחד ויעילותו מאידך גיסא.

 

הממשלה צריכה להרים את הכפפה בשתוף הרשויות המקומיות, להטיל על גופים כגון עמידר, עמיגור ו/או באמצעות מכרזים על חברות לבצע את הפרוייקט באופן שיטתי בכל הארץ תוך זמנים קצובים. הממשלה באמצעות עמידר ו/או עמיגור יכולים בנקל להחזיר את ההוצאות ואף לקבל רווחים נאים ממכירת הדירות שיתווספו כאשר בכל בניין ניתן לחייב לבנות לפחות דירה אחת או שתיים בגודל של 2 - 3 חדרים  לזוגות צעירים. אגב כך תגדל כמות הדירות במהירות גדולה יחסית, איכות החיים במדינה תעלה וחיי אדם יינצלו.

 

בניגוד לפינוי בינוי או לבניית בניינים חדשים, הליך הבניה בתמ"א 38 הינו מהיר יותר וזול יותר ואם נעשה באמצעות פיקוח מקצועי, יעילותו אינה פחותה. 

 

בהליך שכזה ייבנו ממדי"ם, מעליות, הארץ תשנה את פניה מבלי לבזבז קרקעות בתוליות, העיריות שידרגו את התשתיות הסביבתיות (כבישים ביוב, מים וחשמל) וירוויחו ארנונה, התושבים יזכו לבניינים שנראים חדשים ויוכלו להשקיע פחות כספים בשיפוץ פנימי במקום ברכישת דירה חדשה.