מדובר בפסק דין פורץ דרך, שעם עד יום זה בתי המשפט נדרשו בסוגיית "לשון הרע לשאלת הכתיבה בלבד, הרי שכעת אף לחיצה על כפתור (SHARE), ללא כתיבה וללא הבעת עמדה, יהיה בה כדי לחייב את המשתף בפיצויים בגין הוצאת דיבה כנגד הצד הנפגע.
מושכלות ראשונים כי "שמו הטוב של אדם הינו אחד הערכים החשובים, וככזה יש להגן עליו ולקדשו. קל לקלקל שם טוב בהבל פה או מילה מיותרת. קשה עד בלתי אפשרי כמעט לתקן רושם שנוצר במקרים של פגיעה בשם טוב."
כבר נפסק ב-"הלכת מור" (רע"א 4447/07) כי "האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה. המדיום החדש - המרחב הווירטואלי - מצוי בכל ופתוח לכל, זהו אפוא אמצעי דמוקרטי מובהק המקדם גם את עקרון השוויון ומציב מחסום בפני התערבות שלטונית ובפועל רגולטיבית בחופש הביטוי, תפקיד בית המשפט "יש בו כדי לאזן בין מוכרי הפרחים בכיכר השוק לבין אחרים, שמרכולתם גסה ודברי הבלע והכזב שלהם מבקשים למלא את החלל."
בחודש ינואר האחרון, בית משפט המחוזי הרחיב את המושג 'פרסום' בהקשר של עוולת לשון הרע, אף כאשר משתמש מבצע פעולת שיתוף וללא שום הוספת תוכן כתוב עצמאי.
קביעת בית המשפט המחוזי
"משתמשי פייסבוק נחשפים לסטטוסים השונים של חבריהם ויכולים להשיב ולהביע את דעתם בדרכים שונות, האפשרויות העומדות בפניהם הן: תגובה (Comment) חיבוב (Like) או שיתוף (Share).
פעולת החיבוב היא דרך מהירה ונוחה להביע תמיכה או הזדהות עם הנכתב בסטטוס, אפשרות השיתוף מאפשרת למתבונן בסטטוס המדובר לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים ברשת הפייסבוק.
כאשר משתמש פייסבוק נוקט באחת מהפעולות האמורות - תגובה, חיבוב או שיתוף - פעולתו עשויה, במקרים מסוימים, להעביר הלאה ולחשוף את התוכן אליו התייחסה הפעולה למשתמשים נוספים, בהתאם לאלגוריתם של הרשת החברתית.
הדברים יפים אף ביתר שאת בכל הנוגע לפעולות האפשריות באפליקציית ה Whatsapp כאשר פעולת החיבוב משולה להודעה אוהדת בקבוצה המקורית, קבוצה אשר כבר ראתה את הפרסום הראשון ונחשפה אליו, מול אפשרות שיתוף ההודעה המקורית בקבוצה נוספת, שם קהל יעד נוסף אשר נחשף לביטויי לשון הרע בפעם הראשונה.
ומסקנת בית המשפט המחוזי הייתה כי אומנם פעולת של חיבוב (לייק) אינה עונה על רכיב הפרסום בהתייחס ללשון הרע. אך מעת שמדובר בתגובה (וכפי שנפסק בעבר) ובפעולת שיתוף הרי שמהוות פעולות אלה בגדר פרסום, על כל המשתמע מכך.
התבטאות בית המשפט העליון בנוגע לרשת הפייסבוק ברע"א 1104/07
"במציאות הישראלית הנוכחית, אין אדם בר דעת שאינו מכיר את עוצמת הכלי הנקרא "פייסבוק". פוליטיקאים בוחרים לעשות בו שימוש יומיומי, במדינות ערב התארגנה מהפיכה של ממש שיש המייחסים את עוצמתה לעידן האינטרנטי בכלל והרשתות החברתיות בפרט, ושלטון נפל והוחלף ביותר ממדינה אחת, בשל עוצמת התאגדות ההמונים באמצעות כלי זה.
יש לעשות כל שניתן על מנת שהציבור יעשה שימוש בכלי זה למטרות טובות, יש לעשות כל שניתן על מנת שילדינו יקבלו המסר כי אין לפגוע בבריות באמצעות כלי זה או באמצעות כל כלי אחר.
ה"פייסבוק" יכול להיות אמצעי קטלני של ממש, כבר נמצאנו כמדינה מלווים בכאב, הורים לנער צעיר שנפל קורבן לפגיעה ע"י חבריו לכיתה באמצעות ה"פייסבוק" ושם קץ לחייו בעקבות חרם שאורגן באמצעות ה"פייסבוק". נורות האזהרה דולקות וכעת יש לחדול את התופעה. אין זה ה"פייסבוק" שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו."
האחריות וחובת הזהירות מוטלת על ציבור משתמשי הרשת החברתית
כל משתמש בתוך עמו ובמדינת ישראל הוא חי וידע גם ידע מהי עוצמת כלי הנשק בו הוא עושה שימוש. אם כן יזהר המשתמש ויידע כי מעתה, אף המשתף קל וחומר הכותב פוסט חשוף לתביעת הוצאת דיבה בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ככל ולא יעמדו לו ההגנות הקבועות בחוק.
במקרה דומה, משרדנו ייצג לקוח שנפגע בשל פרסום בפייסבוק והמפרסם חויב בפסק דין בסך 100,000 ₪.
כמובן אין באמור להוות ייעוץ משפטי פרטני כאשר כל מקרה שונה מחברו, אלא נועד להנגיש את הסוגייה המשפטית.
עודכן ב: 10/12/2019
