לפני קרוב לחודשיים הגיש בעל תביעת גירושין בבית הדין הרבני בחיפה. אל התביעה הוא כרך בין היתר את מזונות הילדים. לאחר מכן, פתחה האישה בהליכים מקבילים בבית המשפט לענייני משפחה.
בבית הדין טענה האישה שאין לו סמכות בילדון במזונות הילדים, גם אם הם נכרכו אל תביעת הגירושין.
אב"ד הרב דניאל אדרי והדיינים הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי פתחו בסקירה קצרה של הסוגיה.
הדיינים הזכירו פסקי דין מכוננים משנות ה-70, בהם "הלכת שרגאי", בה קבע ביהמ"ש העליון כי תביעה ל"השבת הוצאות" שהוציא הורה בגין מזונות הילדים יכולה להיכרך בתביעת הגירושין, אולם תביעה למזונות ילדים המוגשת בשמם אינה יכולה להיכרך בהיעדר הסכמה. כמו כן, תביעה להשבת הוצאות ההורה אינה מונעת מהילדים לתבוע מזונות מאביהם בבית המשפט.
לאורך השנים זו הייתה התפיסה השלטת. אלא שהדיינים הסבירו כי בשנים האחרונות נושבת "רוח חדשה" בבית המשפט העליון, שהכיר באפשרות לכרוך מזונות ילדים על ידי אחד ההורים אל תביעת הגירושין.
הדיינים הציגו פסקי דין של הנשיא בדימוס גרוניס והשופט ניל הנדל, בהם בית המשפט, גם אם "בדרך אגב", עבר מ"המבחן הפרוצדורלי" – מי הגיש את התביעה: ההורה או הילד – אל "המבחן המהותי".
הדיינים הבהירו כי בית המשפט אמנם הותיר את "הלכת שרגאי" על כנה, אך שילב בנושא כריכת מזונות הילדים את גישת "המבחן המהותי", ולפיו ביהמ"ש לענייני משפחה ידון בתביעה עצמאית של קטין, רק במקרים שבהם התברר כי עניינו של הקטין קופח בביה"ד הרבני.
על כן, קבעו הדיינים, כשאחד מבני הזוג כורך את נושא מזונות הילדים להליך הגירושין – בית הדין מוסמך לדון בנושא, ללא חשש מכך שבית המשפט לענייני משפחה ישנה את קביעתו מאוחר יותר, וזאת במידה שההליך השיפוטי נעשה באופן שקול ומקצועי, על פי המבחן המהותי, כאמור.
בצעדים מדודים
בהקשר זה הדיינים העירו שההבחנה בין ילד לבין ההורה המייצג אותו היא לעתים קרובות פיקציה, שכן בפועל שתיהן מוגשות על ידי ההורה.
"היינו מעדיפים פסיקה ברורה הקובעת כי דינה של הלכת שרגאי להתבטל ולעבור מן העולם", הבהירו הדיינים ולא הסתירו את עמדתם. "אך דרכו של בית המשפט העליון היא לפתח את פסיקתו בצעדים מדודים תוך הקפדה על שילובה והתאמתה במארג הלכותיו".
"כיום כמעט שאין הבדל, אם בכלל, בין הכרעות בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, ושתי הערכאות משתמשות פחות או יותר באותם קריטריונים, ואנו מקווים כי התיאום בין המערכות אף ילך ויגבר. יש להמשיך במהלך זה של הגברת האמון והכבוד ההדדי שבין הערכאות", חתמו הדיינים.
משכך, במקרה הזה הדיינים החליטו כי מאחר שהכריכה ותביעת הבעל כנה, הסמכות לדון בתביעת המזונות נתונה לבית הדין. גובה המזונות ייקבע בהמשך ההליך.
בתוך כך יש לציין כי בתי המשפט לא בהכרח שותפים לעמדה זו. כך למשל, לפני כחודשיים השופטת שפרה גליק מביהמ"ש למשפחה בתל-אביב, הביעה את עמדתה בעניין וקבעה כי דבר לא השתנה.
מכל מקום, בית המשפט העליון טרם קבע מסמרות בנוגע לגבולות סמכות בתי הדין הרבניים, ויש להניח שהעניין עוד יידון בעתיד.
ב"כ המבקשת: עו"ד צחי זיסמן
ב"כ הנתבעת: עו"ד דניאלה יובנוביץ טויטו
* עורך דין מעודה יוסף עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
