עיכוב יציאה מהארץ בהליכי פשיטת רגל

המשבר הכלכלי ויוקר המחייה בישראל גורמים לא אחת לחובות קשים. לעיתים, ידו של החייב קצרה והוא איננו מסוגל לפרוע את חובותיו.

יש לכם שאלה?

פורום פשיטת רגל

הנושים, אשר מבקשים להיפרע מהחייב, יכולים לפעול כנגד האחרון באמצעות הליכי הוצאה לפועל. חייבים חשופים, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, לסנקציות חריפות כגון עיקולים ומגבלות נוספות. מטרתן של הסנקציות הינה ליצור לחץ על החייב ולהביא אותו לפרוע חובותיו לנושים. אי לכך, פעמים רבות, חייבים מבקשים לעבור מהליכי הוצאה לפועל להליכי פשיטת רגל.

פשיטת רגל מביאה למעשה להפסקת הסנקציות כנגד החייב ומאפשרת לו להתמודד עם הנושים המתדפקים על דלתו. כמו כן, הליכי פשיטת רגל מגיעים לסיומם עם קבלת צו הפטר (הפוטר את החייב מחובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים והאישיים), וזאת בניגוד להליכי הוצאה לפועל אשר עלולים להימשך לעדי עד. לעיתים, גם הנושים יכולים להעדיף הליכי פשיטת רגל, וזאת בעיקר במקרים בהם קיים חשש כי החייב יבריח נכסים ויפעל בחוסר תום לב. התכלית של הליכי פשיטת הרגל הינה כפולה. חייבים אשר אינם יכולים לשלם את חובותיהם יכולים לזכות במסגרת ההליכים הנ"ל בהתחלה חדשה ובמניעת התעמרותם של השלטונות והנושים בהם. מבחינת הנושים, מדובר באפשרות להביא לכינוס נכסיו של החייב וחלוקתם ביניהם באופן מסודר, לפי סדר הקבוע בחוק.

עיכוב יציאה מהארץ, אימתי?

הליכי פשיטת רגל, מעצם טבעם, טומנים בחובם גם מספר חסרונות. מבחינת החייב, מדובר בחסרונות כגון פיקוח על מעשיו הכלכליים בידי נאמן, סטיגמה חברתית-ציבורית, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה. עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי פשיטת רגל הוסדר בפקודת פשיטת הרגל בסעיף 57א' לפקודה. סעיף זה קובע כי בית המשפט מורה, משניתן צו כינוס כנגד חייב, על עיכוב יציאתו של האחרון מהארץ. צו עיכוב זה יהיה בתוקף כל אימת שמתנהלים הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב וזאת במידה ובית המשפט לא הורה על ביטולו טרם סיום ההליכים.

ישנן מספר מטרות אשר עומדות מאחורי צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי פשיטת רגל כגון אפשרות לפקח על החייב (על פעולותיו הכלכליות וההתנהלות בנכסיו), הבטחת ביצוע התשלום החודשי לנושים כחלק מהחזר החובות. הבטחה כי הליכי פשיטת הרגל ינוהלו באופן תקין (לדוגמא, אפשרות להזמין את החייב לחקירה, לאסיפת נושים וכדומה).

איזון בין זכויות חוקתיות

הלכה פסוקה היא כי בניגוד לצווי עיכוב יציאה מהארץ במקרים אחרים (לדוגמא, בהליכי הוצאה לפועל), מטרתו של צו עיכוב היציאה מהארץ איננה עונשית ו/או לשם הפעלת לחץ. בתי המשפט הכירו לא אחת כי פרשנות סעיף 57א' מובילה למסקנה כי מטרת עיכוב יציאתו של חייב בהליכי פשיטת רגל הינה "לאפשר פיקוח על החייב ועל נכסיו". אי לכך, אין נפקא מינה אם החייב במקרה המדובר הינו תושב זר או תושב ישראל. לדוגמא, גם בסעיף 2א' לפקודת פשיטת הרגל, אשר מגדיר מיהו חייב, אין כל התייחסות לסוגיית האזרחות. חייב על פי סעיף זה הינו אדם בן 18 ומעלה, בין אם מושבו בישראל ובין אם לאו. במילים אחרות, צו עיכוב יציאה מהארץ בפקודת פשיטת הרגל איננו מתייחס כלל למקום מושבו של החייב.

אכן, חייבים רבים טוענים כי מדובר בפגיעה בזכותם החוקתית לחופש התנועה וליציאה מהארץ. לא אחת, חייבים אלה מפנים את בית המשפט לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (אשר קובע כי אין לפגוע בזכויות לפי חוק יסוד אלא לשם תכלית ראויה ש"אינה עולה על הנדרש"). עם זאת, הלכה פסוקה היא כי זכות הקניין של הנושים מהווה אף היא זכות חוקתית ולא בכל מקרה יעדיף בית המשפט את זכותו החוקתית של החייב אל מול זכותם החוקתית של הנושים.

למעשה, ניתן לומר כי פרשנות הפקודה והפסיקה בסוגיות אלה מביאה למסקנה כי זכותם החוקתית הקניינית של הנושים אף גוברת על זכותו החוקתית של החייב לחופש תנועה. לדוגמא, השופט לויט, בהחלטה שניתנה על ידו בבש"א 111626/98 ו-10470/98, במסגרת פש"ר 2051/85 יורם גיל נ' עו"ד אורי ברוידס וכונס הנכסים הרשמי, קבע כי נקודת האיזון בין הזכויות המתחרות במקרה של עיכוב יציאה לפי פקודת פשיטת הרגל, נמצאת במקום שונה ממקרים בהם הצו מבוקש לפי תקנות סדר הדין האזרחי. לאמור, בעוד שתקנות סדר הדין האזרחי דורשות ממבקש הצו להוכיח כי החייב עלול לעזוב את הארץ לתקופה משמעותית או לצמיתות, ועל כן יהיה קושי לקיים את פסק הדין, הרי שפקודת פשיטת הרגל איננה דורשת הוכחה כאמור. המשמעות היא, לפי השופט לויט, כי המחוקק העדיף את אינטרס הנושים בהליכי פשיטת רגל, בכל הנוגע לעיכוב יציאתו של החייב מהארץ. אי לכך, די בכך שהנושים יוכיחו "חשש סביר" לכך שיציאתו של החייב תפגע בזכויותיהם בכדי להעניק להם צו כאמור.

ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ

חייבים אשר הוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי פשיטת רגל יכולים לעתור לבית המשפט לשם ביטול זמני של הצו. עם זאת, בתי המשפט אינם חייבים להעניק את הביטול הזמני כ"חותמת גומי". נהפוך הוא, הלכה פסוקה היא כי "רק במקרים חריגים אשר מצדיקים זאת" ייעתר בית המשפט לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר החייב נמצא בהליך פשיטת רגל. למעשה, בית המשפט שוקל במקרים כגון דא מספר שיקולים עיקריים – ראשית, האם ביציאתו של החייב לחו"ל תצמח תועלת להליך פשיטת הרגל ו/או היא תסייע בקידומו לטובת הנושים (לדוגמא, כאשר מדובר בנסיעה עסקית). שנית, האם ניתן לתת ערבויות מתאימות אשר יהיה בהן כדי להבטיח את שובו של החייב לישראל. שלישית, האם ניתן לתת בחייב אמון ולהניח שהאחרון לא יפר צווים שניתנו כנגדו.