מתי נדרשת צוואה ומתי ניתן להסתפק בהורשה?

למי יגיע רכושנו לאחר ימי חיינו - מאת עו"ד צחי הרמן [1]
 

'הורשה' על פי דיני הירושה או בהתאם "לצוואה" שתיערך על פי הנחיותנו-

דבר טבעי ומבורך הוא לראות את העתיד ולראות גם את "היום שאחרי". בין הייתר הננו מעוניינים לוודא כי רכושנו והשייך לנו יועבר למי שאנו מעוניינים בכך, גם אם לא נהיה 'באיזור' כדי לדאוג ולוודא זאת. הדרך הנכונה לעשות זאת הנה באמצעות "צוואה" תקפה בהתאם לדין החל במדינת ישראל ושלא תהיה ניתנת 'לתקיפה' על ידי אחרים המעונינים ברכושנו.

קודם שנדון בצוואה ואופן עריכתה/ביצוע, נראה כיצד יחולק רכושו של הנפטר בהעדר צוואה.

ירושה בהעדר 'צוואה'

בהעדר 'צוואה' יחולק עזבונו של הנפטר (דהיינו הרכוש שנשאר לאחר פטירתו) לנשארים אחריו בהתאם לדיני הירושה החלים בישראל .

הדין קובע כי בהעדר 'צוואה' יחולק רכושו של הנפטר/המוריש למי שהיה בין זוגו של המוריש בעת פטירתו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם והורי הוריו וצאצאיהם- כל אלו מכונים ויכונו להלן 'קרובי המוריש'.

כמובן שלא כל 'קרובי המוריש' יקבלו חלק שווה ברכושו של הנפטר ואף לא כולם יקבלו בפועל חלק מעזבונו של הנפטר והדברים תלויים 'בהרכב' 'קרובי המוריש' הקיימים וכפי שיפורט להלן.

החלק שיועבר לבין הזוג שנותר בחיים

1. המטלטלין והרכב שהיו שייכים 'למשק הבית המשותף' של הנפטר ובן/בת זוגו, יועברו לבין הזוג שנותר. (לעיתים ייתכן ותהיה מחלוקת באשר לשאלה באם הרכב אכן היה שייך 'למשק הבית המשותף' ולכן עליו לעבור לבין הזוג שנותר בחיים, או שמא היה שייך רק למוריש ועל כן עליו להתחלק בין היורשים כפי שיפורט בהמשך).

2. באם המוריש הותיר אחריו, ילדים, צאצאים של ילדים (כגון: נכדים, נינים....) או הורים- יקבל בין הזוג שנותר בחיים חצי מייתרת העיזבון (מעבר לחלקו של בן הזוג, כאמור בסעיף 1 לעיל) .

3. באם המוריש לא הותיר אחריו, ילדים או צאצאי ילדים כאמור ואף לא הורים, אך הותיר אחריו אחים או צאצאיהם (ילדים, נכדים, נינים של האחים), או שהותיר אחריו סב, סבתא (הורי הורים)- יקבל בין הזוג שנותר בחיים שני שליש מייתרת העיזבון בהסתייגות אחת הנוגעת לדירת המגורים של המוריש ובין זוגו- דהיינו אם בן הזוג שנותר בחיים היה נשוי לנפטר שלוש שנים או יותר קודם לפטירה וגר עימו באותה עת בדירה שמהווה חלק מהעיזבון (חלק מרכוש הנפטר), תקבל/יקבל בין הזוג שנותר בחיים את כל הדירה (ולייתר דיוק את חלקו של המוריש בדירה, במידה והדירה היתה שייכת גם לאנשים נוספים) ושני שליש מייתרת העיזבון (והכל מעבר לחלקו של בין הזוג, כאמור בסעיף 1 לעיל) .

4. במידה והנפטר לא השאיר אחריו, ילדים, צאצאי ילדים, הורים אחים, צאצאי אחים ו/או הורי הורים- יירש בן הזוג שנותר בחיים את כל עזבונו/רכושו של הנפטר. 

יחסי הזכאות בין 'היורשים' שאינם בן זוגו של הנפטר
  

לאחר שראינו מהו חלקו של בן זוגו/בת זוגו של הנפטר/ת בעיזבון, נותר לראות כיצד תחולק ייתרת העזבון בין היורשים על פי דין שאינם בין הזוג של הנפטר.

 אם הנפטר השאיר אחריו ילדים, הרי שילדיו יהיו זכאים לכל ייתרת העיזבון ( במקביל לזכאותו של בן הזוג של הנפטר לקבל חלקו כאמור לעיל) ובאופן שהוריו, הורי הוריו, אחיו וייתר קרובי משפחתו של הנפטר לא יהיו זכאים לכל חלק בעזבון/בירושה.

בין ילדי המוריש לבין עצמם, תבוצע החלוקה באופן שווה .

יצויין כי ילד שאומץ כדין, נחשב לילדו של המוריש לכל דבר ועניין (אך לא לעניין ירושת קרובו של המאמץ).

באותה מידה, באם למוריש אין ילדים ולכן יורשיו החוקיים הם הוריו, תהא החלוקה בין ההורים באופן שווה בשווה. כמו כן, במידה והמוריש לא הותיר אחריו ילדים (או צאצאיהם) ולא הורים, יהיו היורשים האחים (וצאצאיהם) ו'הורי ההורים' והחלוקה בינם לבין עצמם תהיה באופן שווה בשווה.

יושם לב כי הדין קובע הסדר כי בהעדר 'יורש על פי דין' כאמור לעיל, המדינה היא זו שתירש את רכושו/עזבונו של הנפטר .

כן יוזכר, כי כדי לממש את הזכות לירש את הנפטר או במילים אחרות' לממש את זכות הירושה' יש לקבל 'צו ירושה' מבית הדין/בית המשפט המוסמך .

לעיתים קיים ויכוח ביחס ליורשים וזכויותיהם או בשאלה האם חלוקת העיזבון צריכה להתקיים בהתאם לדיני הירושה האמורים, או לחילופין בהתאם לצוואה שהותיר נפטר- לשם כך נעשות פניות לבית הדין/בית המשפט המוסמך על מנת שידון בעניין.

באם אנו מעוניינים כי רכושנו יחולק באופן שונה מזה שפורט לעיל, עלינו לערוך צוואה ולוודא כי זו נערכה ונחתמה כדין ובאופן שלא תהיה ניתנת לתקיפה. 

האמור נכתב בקיצור נמרץ ונועד למתן מבט כללי בלבד- תוכן המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כאמור, אין להסתמך עליו לשם ביצוע ו/או המנעות מביצוע פעולה מסויימת. כמו כן לא מומלץ להסיק מהאמור למקרה ספציפי כלשהו שכן ייעוץ משפטי עשוי להשתנות ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבות הרלוונטיות.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי ואשר עשוי להשתנות ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבות .

המחבר הינו עו"ד, מוסמך (LL.M) במשפט מסחרי מאוניברסיטת לונדון (U.C.L.), עוסק בתחום העסקי מסחרי ותאגידים, מייעץ לחברות מסחריות, ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ולפרטיים ומרצה בדיני חוזים, מכרזים, תאגידים, עבודה ועוד.

[1] עו"ד צחי הרמן מוסמך במשפט מסחרי ( LL.M- אוניברסיטת לונדון U.C.L. ) ובמנהל עסקים.