פיצויי פיטורין שהופרש עבור העובד

זכאות עובד שהתפטר מיוזמתו לכספי פיצויים שהופרשו עבורו ואחריות הנהלת קרן המנהלים כלפי העובד

למי שייכים הכספים שהפריש המעביד משך תקופת העבודה עבור עובדיו?

האם עובד שהתפטר ביוזמתו מהעבודה ובאופן שאינו מזכה אותו בפיצויי פיטורין הנו בעל זכויות בכספים שהופרשו בגין עבודתו, או שמא הכספים שייכם למעסיק?

האם המעסיק רשאי לדרוש להשיב אליו את הכספים שהפריש לשם הבטחת פיצויי הפיטורין של עובד במקרה שהעובד התפטר ביוזמתו ובאופן שאינו זכאי לקבלת פיצויי פיטורין?

האם די בכך שהמעסיק טוען שלעובד לא מגיע תשלום פיצויי פיטורים או שמא תידרש הכרעה של גוף מוסמך אחר באשר לשאלת זכאותו של העובד לפיצויים וטרם שאלו יושבו למעסיק.

ומה אחריותו של מנהל קופת הגמל/קרן המנהלים כלפי העובד /המועסק.

הזכאות לפיצויי פיטורין

כידוע עובד שעבד אצל מעסיק משך תקופה העולה על שנה ופוטר מעבודתו, יהיה זכאי בדרך כלל לפיצויי פיטורין, אלא אם כן חל חריג השולל ממנו את הזכות לפיצויים.

כמו כן עובד שעבד משך תקופה קצרה משנה ופוטר מעבודתו כמו גם עובד שהתפטר ביוזמתו מעבודתו (אף אם עבד למעלה משנה), לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, אלא אם כן חל חריג בעניין וכגון החריגים המפורטים בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג 1963 .

בנושאים אלו לא נעסוק במאמר זה על אף שניתן להרחיב ולפרט ביחס לכל אחד מהם.

נשאלת השאלה, מה יקרה במצב בו המעסיק הפריש כספים לקופ"ג/קרן מנהלים (להלן: "קופת גמל") עבור פיצויי פיטורין לעובד למקרה שזה האחרון יפוטר מעבודתו ולאחר מספר שנות עבודה והצטברות של סכומים נאים בקופת הגמל, החליט העובד להתפטר מהעבודה ביוזמתו ובאופן שאינו מזכה אותו בפיצויי פיטורין.

האם המעביד זכאי לדרוש להשיב אליו את הכספים שהפריש בגין העבודה של אותו עובד?

האם הנהלת קופת הגמל/קרן המנהלים חייבת להשיב למעסיק את הכספים האמורים ומהי אחריותה כלפי העובד.

הרציונל שבהפרשת כספים לקופת גמל עבור פיצויי פיטורין

הנסיון המר מלמדנו כי במקרים לא מועטים, מעסיק חדל לקיים את עסקו או פיטר את עובדיו ובאופן שהעובד שהיה זכאי לפיצויי פיטורין, לא קיבל אותם בפועל היות ולא היה מהיכן לגבות את הכספים המגיעים לו כפיצויי פיטורים, אם בשל העובדה שהמעסיק פשט את הרגל, התאגיד פורק או מסיבה אחרת- עובד כזה נשאר למעשה ללא פתרון מעשי .

לשם כך הוצע שהמעסיק יפריש בכל חודש אחוז מסויים מערך משכורתו של העובד לקופת קרן פיצויים, על מנת שבמקרה של פיטורין יהיה מהיכן לשלם את פיצויי הפיטורים, גם אם המעסיק יחדל מלהתקיים וגם אם למעסיק לא יהיו מקורות לתשלום פיצויי הפיטורים.

בשל כך, הרציונל העומד לצד טיעון המעסיק, הנו שהפרשת הכספים והפקדתם בקופת הגמל נועדה להגן על העובד ולוודא שבמקרה שיפוטר מעבודתו באופן המזכה אותו בפיצויי פיטורין, אכן יהיה לו מאין לקבל את הסכומים המגיעים לו.

יחד עם זאת טוענים המעסיקים, במידה והעובד התפטר מעבודתו ובאופן שאינו מזכה אותו בפיצויי פיטורין, הרי שאין להעביר את הכסף לעובד ויש להשיבו אל המעסיקים, שכן הכסף נועד רק להבטיח את מקור תשלום פיצויי הפיטורין. לכן באם העובד התפטר באופן שאינו זכאי לפיצויי פיטורים, אין עוד צורך להבטיח דבר וניתן להשיב למעסיקים את הכספים שבמקורם שייכים להם.

אחריות הנהלת קופת הגמל / קרן המנהלים כלפי העובד

סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי סכומים שהופקדו בקופת גמל או קרן מנהלים על ידי המעסיק בגין פיצויים של העובד, לא יושבו למעסיק אלא אם כן מדובר בעובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים.

ואם אכן כך, מי יחליט אם עובד זכאי לפיצויי פיטורין. האם מעסיק רשאי לפנות את הנהלת קופת הגמל ולבקש השבת הכספים שהפריש עבור העובד ובליווי הודעה שהעובד התפטר מעבודתו באופן שאינו זכאי לפיצויי פיטורין ?

לכך השיב לאחרונה ביהמ"ש המחוזי כי הנהלת קופת הגמל נושאת באחריות לכספי העובד וכי אינה רשאית להשיב למעסיק כספים שהופרשו עבור העובד, אלא אם כן אכן וידאה שהעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין.

שכן מצב שאינו נדיר הוא, שעובד עוזב את עבודתו וקיימת מחלוקת באשר לזכאותו לפיצויי פיטורין. מצד אחר יטען המעסיק שהעובד התפטר ביוזמתו או שפוטר באופן שאינו זכאי לפיצויים בעוד שהעובד יטען שפוטר מעבודתו או שהתפטר באופן המזכה אותו בפיצויי פיטורין .

במקרה שנדון בבהמ"ש המחוזי, השיבה חברת הביטוח למעסיק את הכספים שהופרשו עבור העובד וזאת בעקבות הודעת המעסיק לחברת הביטוח שהעובד התפטר באופן שאינו זכאי לפיצויי פיטורין.

במקביל ולאחר שהתקיימו הליכים משפטיים בין העובד למעסיק, הוכרע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורין (טענות המעסיק לעניין הפרת אמונים מצד העובד נדחו). משכך, פנה העובד אל חברת הביטוח וביקש לפדות את כספי פיצויי הפיטורין שהופקדו עבורו במשך תקופת עבודתו אצל המעסיק. לכך השיבה חברת הביטוח שהכספים הושבו זה מכבר אל המעסיק וכי עליו לבקש את הכספים מהמעסיק. (מהמעסיק לא ניתן היה לקבל את הכסף היות וחדל כבר לפעול)

בית המשפט המחוזי אישרר את החלטת המפקח על הבנקים אשר הורה לחברת הביטוח לשלם לעובדת את התשלומים שהופרשו עבורה ועל אף שאלו הועברו זה מכבר אל המעסיק.

בית המשפט קבע כי על חברת הביטוח היה לבדוק ולוודא וטרם שהשיבה את הכספים למעסיק, שאכן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים וכי אסור היה לחברת הביטוח להסתמך רק על אמירתו של המעסיק.

היות וחברת הביטוח העבירה את הכספים אל המעסיק מבלי שווידאה קודם לכן שאכן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים הרי שעליה לשלם את הסכומים האמורים לעובד.

האמור נכתב בקיצור נמרץ ונועד למתן מבט כללי בלבד- תוכן המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כאמור, אין להסתמך עליו לשם ביצוע ו/או המנעות מביצוע פעולה כלשהי.

כמו כן לא מומלץ להסיק מהאמור למקרה ספציפי כלשהו, שכן ייעוץ משפטי עשוי להשתנות ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבות הרלוונטיות.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי ואשר עשוי להשתנות ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבות- בכל שאלה מומלץ להתייעץ בעורך דין המתמחה בתחום.

המחבר הינו עו"ד, מוסמך (LL.M) במשפט מסחרי מאוניברסיטת לונדון (U.C.L.) ומוסמך במנהל עסקים (M.B.A.), עוסק בתחום העסקי מסחרי ותאגידים, מייעץ לחברות עסקיות מסחריות, ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ולפרטיים ומרצה בדיני חוזים, מכרזים, תאגידים, עבודה ועוד.