הבת האב והאשה החורגת- למי שייכת דירת עמיגור

לא כל יום נוטר סכסוך מורכב, סבוך ורב יצרים בין האב, (שכבר הלך לעולמו) הבת והאם החורגת. והכל סביב מכירת דירת עמיגור.

הסיור החל לפנח 9 שנים לערך, לאחר שהבת אשי הקשת יום ואם ל 7 ילדים החליטטה לרכוש דירת עמיגור בה התגורר אביה במשך שנים ארוכות.

האשה רכשה הדירה מכספה במסגרת מבצע של המדינה לעודד את הדירים הותיקים לרכוש את דירות עמיגור בהן התגוררו.

במעמד הרכישה הסוכם בין האב לבת, כי הבת תשלם את מלוא התמורה עבור רכישת הזכויות מחב' עמיגור כאשר האב כזכאי של עמיגור יהיה רשום כבעל הזכויות בדירה וזאת עד לחלוף 5 שנים ממועד הרכישה, המגבילה או מהעברת זכויות בדירה.

דהיינו סוכם כי הזכויות בדירה שייכות לבת, הגם שהן רשומות בטאבו ע"ש האב. הסיכום בין הצדדים קבע כי לאחר 5 שנים הדירה תעבור לבעלות הבת וכי האב יוכל להתגורר בדירה כל עוד יחפוץ בכך.

אולם למרבה תדהמתה של הבת נודע לה כי האב פעל מאחורי גבה והבעיר אי מלוא הזכויות בדירה בתום ה 5 שנים לאשתו מנישואיו השניים (האם החורגת של הבת).

בכתב התביעה שהוגש ע"י עו"ד רוני חרמון נטען, כי מהלך זה התבצע שלא כדין ותוך ניגוד גמור להסכם הנאמנות שבע"פ ולצוואה עליה חתם האב בפני נוטריון בכדי להבטיח שזכויות הבת בדירה לא תיפגענה במקרה ובו האב יילך לבית עולמו, בטרם ניתן יהיה להסב את הזכויות בדרה משמו לשמה.

הפרת הסכם הנאמנות הינה תולדה של השפעתה הגדולה של האישה השנייה על האב ועל רצונו הבלתי נשלט, לרצותה בכל דרך, הגם אם בכך תירמסנה זכויותה של הבת.

במהלך המשפט נפטר האב ולמעשה התנהלה התביעה נגד האם החורגת בלבד. לאחר תהליך ארוך בבית המשפט לענייני משפחה, קיבל ביהמ"ש את טענתו של עו"ד חרמון וקבע כי "הבת זכאית להירשם כבעלת מלאו הזכויות בדירה ולקבל את החזקה בה והבעלות בה"..

זהו מקרה קלאסי שבו הצדק וההיגיון ניצחו בסופו של דבר.