הכותב אשר ייצג (לא בהצלחה) את השחיין הצעיר המצטיין תום קרמר בניסיונו להצטרף למשלחת האולימפית לאולימפיאדת לונדון, מבקש להעלות מהגיגי ליבו באשר להתנהלותם של גופים מעין שיפוטיים ושיפוטיים במסגרת עמותות העוסקות בספורט וזאת לאור התנסותו של הכותב בקביעת משלחות ישראל לשתי האולימפיאדות האחרונות.

 

עוד לפני שנתיים אישר הועד האולימפי בשיתוף היחידה לספורט הישגי והאיגודים השונים את הקריטריונים שהוצבו בפני הספורטאים המבקשים להשתתף במשחקי האולימפיים – לונדון 2012.

 

במסגרת הקריטריונים נקבע קריטריון בינלאומי שחובה לעמוד בו וקריטריון ישראלי קשה יותר.

 

עפ"י כללי היסוד שנקבעו נקבע קריטריון לצעירים:

 

ניתן יהיה לצרף למשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים עד 3 ספורטאים צעירים מוכשרים עם העדפה לענפים המועדים (שחייה, אתלטיקה, התעמלות אומנותית, טאקוונדו, ג'ודו, שייט):

 

א. עמידה בקריטריון הבינלאומי

ב. קרבה בולטת לקריטריון סגל לונדון ‏2012

ג. ספורטאי שאינו מבוגר ביותר משנה מגיל הנוער, בהתאם לכל ענף וכן נקבע קריטריון ל"הישג יוצא דופן".

 

כל טענה להישג יוצא דופן שהוא טוב יותר מהקריטריון הבינלאומי והישראלי, תובא לדיון נוסף במנהלת הספורט ההישגי, אשר תעביר המלצותיה בפני הוועד האולימפי. לא יובא לדיון הישג יוצא דופן אם יש בכך לשלול מספורטאי ישראלי אחר שקבע קריטריון מלא ועמד בכל הדרישות הקבועות בתקנון זה את ההשתתפות באולימפיאדה.

 

יאמר כבר כאן, כי החתו"מ אשר מקורב לענף השחייה כחבר הנהלה לשעבר של איגוד השחייה בישראל, דגל כל העת במדיניות ליברלית אשר תתיר שיתוף מספר רב ככל האפשר של ספורטאים, ובפרט צעירים מצטיינים במשחקים האולימפיים.

 

כך נאבק החתו"מ בשמו של השחיין אלון מנדל לפני משחקי ביג'ין והצליח לגרום לצירופו למשלחת האולימפית.

 

אולם, ככל שאנו עוסקים בספורט ובקביעת קריטריונים חובה לשמור על התנהלות אחידה ולמנוע כל קיפוח.

 

כאשר פנה השחיין תום קרמר כמו גם הג'ודוקא טומי ארשנסקי וכמו גם הקשת גיא מצקין בבקשה לועד האולימפי לאשר את צירופם כספורטאי צעיר מצטיין, נדחו בקשותיהם בטענה כי לא עמדו בדרישה של "קרבה בולטת לקריטריון סגל לונדון".

 

כאשר הוועד האולימפי על כל ערכאותיו, היחידה לספורט הישגי, הנהלת הוועד האולימפי ומליאת הוועד האולימפי שכולם גופים מעין שיפוטיים עמדו כל העת על "קדושת" הקריטריונים ולכן דחו את בקשת השחיין תום קרמר, אעפ"י שאף לא גוף מקצועי אחר כולל ועדת הערעורים שמונתה ע"י הנהלת הועד האולימפי, לא ציינה כגוף מקצועי מי מבין השלושה קרוב יותר לקריטריון סגל לונדון.

 

וכך הודיע הוועד האולימפי בדיון המשפטי בענין תום קרמר כי כל השלושה נדחו ולא יהיה ספורטאי צעיר שלישי במשלחת, אלא שנים בלבד.

 

וראה איזה פלא יומיים בלבד לאחר מכן, בדיון המשפטי בענין טומי ארשנסקי אושרה יציאתו של טומי ארשנסקי כספורטאי צעיר

"בהתחשב בהסכמת המשיב (הוועד האולימפי בישראל)..."

 

לא שעינינו צרה בטומי אורשנסקי, שיצליח. אך מה קרה לדבקות של הוועד האולימפי בקריטריונים ולמה דווקא טומי ארשנסקי ויותר מזה היכן המדיניות האחידה?

 

כאמור הקריטריונים דורשים בין היתר ש"ספורטאי צעיר" יהיה ספורטאי שאינו מבוגר ביותר משנה מגיל הנוער, בהתאם לכל ענף:

 

בענף השחייה גיל הנוער 18 – ובכל זאת אושר "כספורטאי צעיר" אמרי גניאל יליד 8/1/1992 כלומר בן 20 וחצי, הכיצד?

 

בענף הג'ודו אושר הג'ודוקא גולן פולק יליד 10/9/1991 – שיהיה בעוד חדשיים בן 21 בעוד גיל הנוער (להבדיל מצעירים מתחת ל-20) הוא 19! – הכיצד?

 

כך גם טומי ארשנסקי יליד 26/9/1991 אשר גם הוא יחגוג בקרוב 21, הוא אכן צעיר אך אינו עומד בדרישות לא למעלה משנה מגיל הנוער.

 

(למותר לציין כי איש לא הראה לבית הדין כי גיל הנוער שונה מ-19) בזה עדין לא הסתיימה מיכסת החריגות מהקריטריונים:

 

צורפו למשלחת שני ספורטאים על תקן של "הישג יוצא דופן" – הג'ודוקא – סופו פלאלשווילי והאתלט – דונלד סנפורד.

 

אלא שגם במקרה שלהם עוות הקריטריון, מאחר וכפי שהבהיר מנהל היחידה לספורט הישגי וכפי שקבוע בקריטריון, הישג יוצא דופן הוא תוצאה טובה יותר מהקריטריון הישראלי שהושגה לאחר המועד הקבוע.

 

וראה איזה פלא, סופו פלאשווילי צורף למשלחת על סמך מדליית ארד באליפות אירופה. הישג מפואר שעם כל הכבוד אינו עונה אחר הקריטריון של הישג טוב מהקריטריון הישראלי, והאתלט דונלנד סנפורד צורף למשלחת על סמך הישגו – מקום רביעי באליפות אירופה כאשר גם הישג זה אינו עונה אחר דרישות הקריטריון ואינו טוב מהקריטריון הישראלי.

 

אם כך 5 ספורטאים שצוינו לעיל והלוואי ויצליחו צורפו למשלחת כי היחידה לספורט הישגי רצתה ביקרם והיתה מוכנה לכופף עבורם את הקריטריון, ואילו לגבי השחיין הצעיר תום קרמר, שטרם מלאו לו 18, לא היתה נכונות ל"כופף" את הקריטריון למרות שהוא אכן הצעיר שבצעירים. למה?

 

ליחידה לספורט הישגי ולוועד האולימפי אשר החרה החזיק אחריה כחותמת גומי פתרונות כמו גם לבית הדין העליון אשר הביע התרעמותו, זו הפעם השניה אחרי ביג'ין, על ההגדרה העמומה של "קרבה בולטת לקריטריון" ואשר סבר כי יש להחזיר את הדיון למוסדות כדי שיבהירו את קביעתם, אך מפאת לחץ הזמן של תחילת הגיבושון, לא החזיר את הדיון ופסק על דחיית ערעורו של תום קרמר.

 

אריה בן-ארי, עו"ד