צוואה הדדית בין בני זוג - יש אפשרות נוספת!

צוואה הדדית של בני זוג

רבים מההורים המבקשים לצוות על רכושם נוהגים לצוות את רכושם, לאחר פטירתם, לילדיהם.

אולם הדרך הנראית לכאורה הגיונית ומתבקשת אינה פשוטה כפי שהיא נראית ממבט ראשון, שהרי בני זוג, בדרך כלל, אינם נפטרים ביחד וברוב המקרים כאשר נפטר אחד מבני הזוג, נותר בחיים בן הזוג השני.

כאשר מקיימים את הצוואה בדרך שדברנו עליה, הרי שחלקו של בן הזוג שנפטר יעבור לילדיו אשר יהפכו לבעלים משותף עם בן הזוג הנותר בחיים.

(אגב, גם אם לא תרשם צוואה ע"י המנוח ולאחר מותו יוצא צו ירושה, הרי שמחצית רכושו תעבור לילדיו ומחצית לבן הזוג הנותר בחיים).

האם יש הצדקה לכך שבן הזוג שנותר בחיים שהיה שותף במשך שנים רבות להשגת ולצבירת הרכוש יחד עם בן הזוג שנפטר, יחלוק כעת את הרכוש עם ילדיו?

לעניות דעתנו, אין זה מצב בריא.

גם ביחסים הטובים ביותר הנהוגים בדרך כלל בין הורים לילדיהם, יכולות להתעורר מחלוקות ועל אחת כמה וכמה על רקע נושאים כספיים.

לעניות דעתנו אין כל סיבה הגיונית מדוע בפטירת בן זוג, לא יצווה את כל רכושו לבן הזוג הנותר בחיים, כדי שיוכל להוסיף ולעשות ברכוש כרצונו וללא כל תלות עד ערוב ימיו, ולאחר מכן כדרך שבשיגרה יורישנו לילדיו, לאחר 120.

גישה זו, נראה כי תמעיט חיכוכים ומחלוקות בין בן הזוג הנותר בחיים לבין ילדיו ומאידך תשמור על בטחונו של בן הזוג הנותר בחיים, אשר איבד את שותפו לדרך במשך שנים רבות, אך "לפחות" נשאר בידיו כל הרכוש שצברו יחדיו.

אשר על כן אנו נוטים להמליץ ללקוחותינו המבקשים לערוך צוואה הדדית בין בני זוג להוריש את עזבונם לבן הזוג הנותר בחיים.