האם בגידה בקשר הנישואין מהווה עילה לתביעה נזיקית? האם המאהב או המאהבת עלולים לשלם פיצויים לבן הזוג הנבגד נוכח הנזקים שנגרמו לו?
בעידן של היום, בגידה של מי מבני הזוג, במהלך חיי הנישואין, הינה די נפוצה. מעשה הבגידה מוביל לא אחת לגירושין, כשהן בן הזוג הנבגד והן הילדים חשים פגועים כתוצאה מבגידת בן הזוג או ההורה.
האם האיסור "לא תנאף" הינו מעבר למישור החברתי-מוסרי-דתי? האם המחוקק ובתי המשפט מחייבים את העובר על האיסור גם במישור הנזיקי- משפטי?
ראובן מקיים יחסים אינטימיים עם אשתו של שמעון מזה כעשור. נוכח גילוי הבגידה נפגע שמעון פגיעה נפשית עמוקה, ואף נעשה חולה במחלה כרונית, אשר פרצה ככל הנראה כתוצאה ממצבו הנפשי הקשה. לימים אף הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בדרגה של 75%.
האם יש לשמעון עילת תביעה בנזיקין כנגד ראובן, לאור נזקים שנגרמו לו בשל הבגידה? האם ראובן אחראי לכך שבגידת אשתו של שמעון בבעלה הסבה לו נזקים?
האם הבוגד אחראי לנזקי הנבגד?
בשורה של פסקי דין שיצאו תחת ידו של בית המשפט, ביניהם פסק דין של ביהמ"ש העליון בתיק ערעור אזרחי, נקבע כי קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ועל רצונותיו של בן הזוג, ובחירת בן הזוג לבגוד בבן זוגו אינה מקימה עילה לתביעה לפיצויים כנגד צד שלישי, הפילגש. למעשה, המשפט אינו מכיר בבגידה כעילה לתביעה.
במסגרת מערכת יחסים בין בני זוג קיימת התחייבות בלתי כתובה ביניהם שלא לבגוד האחד בשני. התחייבות זו נוגעת למישור החברתי-מוסרי-דתי, אך לא למישור הפלילי-נזיקי.
ועל כן, בהמשך לדוגמא מעלה, הרי שגם אם ניתן היה להוכיח קשר בין מצבו הנפשי של שמעון לבגידתה של אשתו, לא יהא זכאי שמעון לפיצוי מראובן, וזאת נוכח חוסר הכרתו של ביהמ"ש בבגידה כעילה נזיקית.
תביעות כאלה עלולות להוסיף "שמן למדורה"
לדעת בית המשפט תביעות מסוג זה עלולות להוסיף "שמן למדורה", לגרום לאיסוף ראיות באופן הפוגע בצורה קשה בזכות לפרטיות ולהציף את בתי המשפט בתביעות מסוג שכזה.
המשפט מכיר בערכו של התא המשפחתי אשר "שמירתו מהווה חלק מתקנת הציבור בישראל", אך זאת תוך התחשבות בשינויים החלים בנורמות החברתיות, כפי שסיכם זאת הנשיא בדימוס, אהרון ברק: "במהלך השנים השתנו התפיסות החברתיות ביחס לסיום קשר הנישואין ולתופעת הגירושין, ומבלי להידרש לסטטיסטיקה לגבי אחוז בני הזוג המתנסים בבגידה במהלך הנישואין".
לכן, כפי שסיכם זאת השופט ריבלין: "בן זוג המתעתע, הנואף, המפרק קשר ללא הצדקה, ראוי אולי לגנאי מוסרי, דתי או חברתי, אך הנפגע ממנו יתקשה למצוא תרופתו במשפט".
הבוגד יכול להיות מחויב בפיצויים במישור המוסרי דתי?
הבוגד לא יימצא אחראי במישור הנזיקי - משפטי. האם בכל זאת, יחויב בפיצוי בגין פגיעה במישור המוסרי - דתי?
ראובן לא יחויב בפיצוי שמעון במישור המוסרי - דתי. לעומת זאת, ההלכה הדתית מאפשרת לחייב את בן הזוג הבוגד בתשלום פיצויים לבן הזוג הנבגד מכוח פגיעה במישור המוסרי-דתי. כפועל יוצא כך נוהגים לעיתים בתי הדין הרבניים, לפסוק פיצויים לבן הזוג הנבגד, בדרך כלל על דרך הפשרה.