.jpg)
הליכי הפונדקאות בישראל מוסדרים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), תשנ"ו-1996. על פי החוק, ילדים אשר נולדים בהליכי פונדקאות בארץ, אינם נרשמים אוטומטית במשרד הפנים כילדיהם של ההורים המיועדים, אלא יש לבצע הליך משפטי, לצורך קבלת צו הורות.
צו ההורות הוא פסק דין, בו קובע בית המשפט כי הילד שנולד בהליכי פונדקאות הוא הילד של ההורים המיועדים. עם פסק הדין ניגשים למשרד הפנים ורושמים את הילד בתעודת הזהות של ההורים המיועדים.
קודם ללידה יש לפנות לפקידת הסעד הארצית על מנת לקבל תסקיר – זהו דו"ח אשר תכין העובדת הסוציאלית של השירות למען הילד באזור מגורי ההורים המיועדים, לאחר שתיפגש עם הצדדים ותוודא שאכן מדובר בהליך פונדקאות. לאחר הלידה, תגיע שוב העובדת הסוציאלית על מנת למסור את הילד להורים המיועדים.
עד למתן צו ההורות, הילד נמצא בחזקת ההורים המיועדים, אולם הם אינם הוריו המשפטיים. האפוטרופוס הבלעדי על הילד הוא פקיד הסעד. כך למשל, אם יש צורך בניתוח לתינוק, יש צורך בהסכמת פקיד הסעד.
יש לזכור, קודם לחתימת הסכם הפונדקאות, על הזוג ועל הפונדקאית לעבור אבחון פסיכולוגי. וועדה מטעם משרד הבריאות בוחנת את ההסכם, מעירה הערותיה ומראיינת את הפונדקאית. רק לאחר אישור הוועדה, נחתם הסכם הפונדקאות וניתן להתחיל בהליכים. ביצוע ההליך המשפטי לאחר הלידה וחיוב בתסקיר מעמיס על המערכת וגורם לכפל הליכים, כאשר בתווך מצויים הורים וילד, אשר אין ביניהם קשר משפטי, למרות שאין ספק כי קיים ביניהם קשר משפחתי.
הליכי פונדקאות בחו"ל
ילדים אשר נולדים בהליכי פונדקאות בחו"ל, נדרשים אף הם להסדרת מעמד כילדיהם של ההורים המיועדים, אולם הליך זה שונה מהליכי צו ההורות בפונדקאות בארץ.
ילדים אלה יכולים לקבל בחלק מהמקרים אזרחות של המדינה בה נולדו (למשל, בפונדקאות בארה"ב) או להיות חסרי כל מעמד ונטולי אזרחות (למשל, בפונדקאות בגאורגיה). כדי לרשום אותם כאזרחים ישראלים, יש להוכיח קשר גנטי לפחות לאחד ההורים המיועדים.
כדי להוכיח קשר כזה, יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, רצוי מאד להגיש את הבקשה כבר במהלך ההיריון וקודם ללידה. על הבקשה לפרט את כל הנדרש להליך הפונדקאות, להציג את הסכם הפונדקאות וכל מסמך רלוונטי אחר. כך למשל, צריך להציג בדרך כלל חוות דעת דין זר - חוות דעת משפטית הקובעת כי החוק במדינה בה מבוצעים הליכי הפונדקאות אינו אוסר על הפונדקאות, אינו מונע את ניתוק הקשר ההורי בין הפונדקאית לילוד ואינו מונע את הוצאת הילוד מאותה מדינה, לישראל.
בשלב הראשון, יינתן צו של בית המשפט הישראלי, אשר מפנה את ההורה הביולוגי להפקיד דגימת רקמות (דנ"א) במעבדה לסיווג רקמות. מכיוון שקיימות דקויות בהבדלי הדרישות מטעם המדינה לגבי המסמכים שצריך להגיש, כתלות במדינה בה מבצעים את ההליך, מומלץ להסתייע בעו"ד הבקיא בתחום ומכיר את הנפשות הפועלות.
בשלב הבא ולאחר הלידה, יש לפנות לקונסוליה על מנת לקחת מהתינוק שנולד דגימת רקמות, הליך אשר נקרא "נוהל חו"ל" ומבוצע לפי התקנון הקונסולרי של מדינת ישראל. דגימה זו תשלח ארצה ותבוצע בדיקת התאמה בין הדגימה של ההורה לדגימה של הילד. לאחר שתינתן תשובה חיובית כי מדובר בילד גנטי של אזרח ישראלי יינתן צו אבהות או צו אימהות, או שניהם, אם מדובר בזרע ובביצית שמקורם בשני ההורים המיועדים. לאחר מכן, לאחר השלמת הליכים מול משרד הפנים ומשרד החוץ, ניתן יהיה להוציא דרכון ישראלי לילד ולהביאו ארצה. ברוב המקרים, לא ניתן יהיה להגיע עם הילד ארצה לפני שיושלמו כל ההליכים להסדרת המעמד של הילד כאזרח ישראלי.
כאשר רק אחר מההורים הוא הורה גנטי, יש להמשיך בהליכי הסדרת המעמד בארץ על מנת לעגן את הקשר המשפטי בין הילד להורה הלא גנטי. כך, כשמדובר בתרומת זרע או בתרומת ביצית או כשמדובר בזוגות חד מיניים. חשוב להדגיש, בהליכי פונדקאות בחו"ל חייבת להיות זיקה גנטית לפחות לאחד ההורים, כדי להקנות לילד אזרחות ישראלית.
צו הורות פסיקתי
בעבר היה על ההורה הלא ביולוגי לאמץ ילדו, אשר נולד בהליכי פונדקאות בחו"ל. כיום, ניתן לבקש צו הורות פסיקתי. זהו פתרון ביניים אשר הוסכם על המדינה, עד לשינוי החקיקה בעניין. פתרון זה הפך לפרקטיקה הנוהגת.
יש לך שאלה?
ככלל, צו הורות פסיקתי יינתן לאחר תסקיר מורחב. זהו הליך אשר אורך זמן ובמהלכו מתקיימות מספר פגישות עם פקידת הסעד. לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, בו נקבע כי אין חובה לערוך תסקיר קודם למתן צו הורות פסיקתי, ובית המשפט יכול ורשאי לעמוד על טיב הקשר המשפחתי בהתבסס על ראיות אחרות. בית המשפט קבע כי עריכת תסקיר הינה כלי הבא לסייע לבית המשפט בקבלת החלטה והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
לכשיעבור התיקון לחוק הפונדקאות, הליכי הסדרת המעמד ישתנו ונקווה שניתן יהיה להסדיר את המעמד בצורה קלה יותר.
.jpg)
.jpg)
