איך מלחמת "חרבות ברזל" משפיעה על גורמי האכיפה ובתי הדין הצבאיים?

מדינת ישראל וצה"ל בתוכו נמצאים במלחמה כבר למעלה משנה. המלחמה, שנפתחה בהפתעה כאשר צה"ל ויחידותיו אינם מוכנים וערוכים, יצרה מצבים בהם מפקדים וחיילים קבלו החלטות ופעלו באופן שאינו תואם לפקודות, או אפילו לחוק, וזאת על מנת לעמוד במשימה, להגן על הישובים האזרחים ומחנות צה"ל ולהדוף את האויב. כך, למשל, מפקדים ולוחמים במילואים הגיעו לאזור הקרבות בטרם גויסו שלישותית, לקחו ציוד צבאי ונלחמו במסגרת יחידותיהם או עצמאית.

ציוד צבאי הוצא מהימ"חים בטרם ניתן אישור רשמי, נעשה שימוש ברכבים צבאיים ואמל"ח ללא הסמכה, ועוד. גם לאחר התפתחות הלחימה נוכח מציאות מבצעית, נוהלה המלחמה ע"י מפקדים וחיילים תחת אילוצים מבצעיים. כך, למשל, בוצעו אימונים לאחר הכנות חפוזות ולעתים מתוך לחימה, וכן נוצרו מצבים מבצעיים מורכבים בהם הייתה ללא כוונה פגיעה בבלתי מעורבים, ירי דו צדדי של כוחותינו על כוחותינו ואף היה מקרה של פגיעה בשוגג בחטופים, שנמלטו מהשבי ונעו לכיוון כוחותינו, ועוד תופעות בלתי רצויות רבות.

מאידך, היו חיילים, אשר המלחמה הובילה אותם למעשים שמקורם העדר משמעת וערכים כגון עריקות מסדיר ומילואים, השתמטות, וניצול הכאוס של המלחמה לקחת תרומות אסורות, ולעשות שימוש אסור בציוד צבאי, ואף נחקר חשד לפגיעה בעצורים שהובאו מעזה למתקן הכליאה.

מהי מדיניות הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים לגבי עבירות שנעשו על רקע המלחמה?

בתחילת המלחמה פרסמה התביעה הצבאית את מדיניות התובע הצבאי הראשי לפיה תינקט ענישה מחמירה כנגד מי שייעדר משירות ללא רשות בתקופת המלחמה. מדיניות זו מיושמת על-ידי התביעה הצבאית ומתקבלת על-ידי שופטי בית הדין הצבאי ומאז ננקטת ענישה דרקונית כנגד חיילי סדיר שערקו משירות, משרתי מילואים שלא התייצבו לאחר שהוצא להם צו לגיוס, ומשתמטים שלא התייצבו לגיוס.

מעבר לכך, לא קיימת מדיניות המגדירה שינוי, ביחס למעשים שעשו מפקדים וחיילים על רקע המלחמה, לאור הנסיבות המיוחדות שיוצרת המלחמה. חקירות המשטרה הצבאית החוקרת מתבצעות על פי אמות המידה שהיו נהוגות טרם המלחמה ולוחמים נקראים אליהן גם מתוך שדה הקרב. לעתים נעשה הזימון בדרך של עיכוב באופן פומבי בתוך היחידה, ובמקרה אחד עוכבו לוחמים ששמרו על עצורים במתקן הכליאה בשדה תימן, כשהם מובלים לעיני חבריהם ע"י חוקרי מצ"ח רעולי פנים. מעשיי המפקדים והלוחמים נמדדים על ידי גורמי החקירה והתביעה הצבאית ללא כל התייחסות למציאות המיוחדת של הלחימה, שעל הרקע שלה בוצעו.

מהן ההשלכות של התנהלות הפרקליטות הצבאית על הנעשה בשדה הקרב?

אדגיש כי התנהלות חוקית ומוסרית, גם בלחימה, ואפילו מול אויב שפל ואכזרי כמו מחבלי החמאס שבצעו מעשים קשים, הנה מחייבת הן בשבילנו כצבא וכעם, והן לצורך קיום חקירה אפקטיבית של הצבא עצמו, אשר ימנע מגורמי חקירה בין לאומיים לדרוש חקירה כזו מצדם. כך למעשה, בקרה וחקירה של גורמי חוק של צה"ל עצמו מגינה במידה רבה על המפקדים והלוחמים! אולם, חקירה באופן מבזה, ע"י מי שאינו בקיא בפקודות ובמציאות הקרב, וכן קבלת החלטות ללא הכרה והתחשבות במציאות המורכבת של הלחמה, עשויה לגרום לעיוות דין, ואף לפגיעה בתפקוד הצבא! כך, למשל, פנו ביוני 2024 חמישים ואחד מפקדי גדודים במכתב לרמטכ"ל, בו טענו כי פעילות הפרקליטות פוגעת ברוח הלחימה ומפריעה להם בפיקוד על הגדוד בלחימה.

אז מה בעצם צריך לקרות?

צה"ל חייב להתנהל על פי חוק ועל פי אמות מוסר כדי לשמור על עצמו, כי להימנע מחקירות חיצוניות-בין לאומיות, וכדי למנוע פגיעה בחיי החיילים ובציוד. האחריות לאופן פעולת היחידות והחיילים מונחת קודם כל על כתפי המפקדים, אולם, חשוב להזכיר כי לכל חייל ומפקד אחריות למעשיו שלו. אך לצדם צה"ל נדרש לפרקליטות צבאית מקצועית, שקודם כל תדריך מפקדים ולוחמים, שתדע להוביל חקירה באופן מקצועי, להימנע מפגיעה בפעילות הכוחות, ושתכיר את הנסיבות המיוחדות במלחמה ובשדה הקרב. אז ורק אז יושג האמון שעל בסיסו מושתת הלגיטימיות של הפרקליטות הצבאית המנחה את גורמי החקירה ובתי הדין הצבאיים.