סרבנות מצד משרתי מילואים

סרבנות מצד משרתי המילואים

מה הדין ומה מדיניות צה"ל בנושא סרבנות מצד משרתי מילואים?

כללי

 

הרפורמה המשפטית אשר יוזמת הממשלה, שהמתנגדים לה טוענים כי יש בה כדי שינוי מבנה המשטר במדינת ישראל, מובילה לגל מחאה, שכולל בין היתר איומים של משרתי מילואים שלא להתייצב לשירות מילואים אם ייקראו.

מבין משרתי המילואים יש כאלו הזכאים לפטור עקב גילם או סיבות אחרות ומשרתים במילואים לאחר שחתמו על התנדבות לכך – אלו רשאים מבחינת החוק להודיע מראש על ביטול התנדבותם, להשתחרר ממילואים, ולעבור למעמד של היותם בדימוס. אולם, אלו שחייבים לשרת במילואים לפי הקריטריונים הקבועים בחוק, חייבים להתייצב לשירות מילואים פעיל אם יקבלו צו חוקי הפוקד עליהם להתייצב!

 

החוק ומדיניות צה"ל בנושא תופעת הסרבנות

 

צה"ל נזהר מאוד, ויש הטוענים אף נזהר מידיי, לקבוע דרכי טיפול עקרוניות למקרים של סרבנות, ואף בוחר שלא להתייחס להצהרות בעל פה או בכתב מצד משרתי מילואים שלא נקראו לשירות מילואים פעיל, אלא להגדיר סרבנות רק במקרה של אי התייצבות במעשה לאחר שהוצא צו המחייב את משרת המילואים להתייצב. כלומר, כל מקרה נבדק ומטופל לגופו כאשר המבחן הוא במעשה ולא בהצהרה.

משרת מילואים שלא מתייצב לשירות המילואים, אבל מתייצב לפי צו המזמן אותו לאחר מכן לעמוד לדין משמעתי בשל אי התייצבותו, יעמוד לדין משמעתי וייענש לפי המקרה באופן שייקבע קצין השיפוט בפניו יתבצע ההליך המשמעתי. בנוסף ניתן לנקוט כנגד משרת המילואים שסירב להתייצב בצעדים פיקודיים כגון הדחה מתפקיד, מהיחידה או מהצבא. מאידך מותר למפקד להחליט כי משרת המילואים הסרבן יזומן לשרות מילואים פעיל גם בעתיד, וככול שלא יתייצב גם בפעמים הבאות, לנקוט כלפיו שוב בצעדים משמעתיים ופיקודיים.

לגבי משרת מילואים של התייצב לשירות מילואים פעיל אליו זומן בצו, ואף לא נענה לצו המורה לו להגיע ולעמוד לדין משמעתי, מחייבת הפקודה לפתוח נגדו הליך של נפקדות, שככול שלא ייפסק אם יתייצב לעמוד לדין משמעתי, תהפוך לעריקות שהיא עבירה פלילית. כנגד אותו משרת מילואים יוצא צו מאסר ודיווח למשטרת ישראל ומשטרת הגבולות. ככול שאותו משרת מילואים במעמד עריק ייתפס ע"י שוטר אזרחי בבדיקה שגרתית או אם ינסה לצאת את גבולות הארץ, או אם ייתפס ע"י לוכדי עריקים שיגיעו לביתו או למקום עבודתו, הוא ייעצר ויעמוד למשפט פלילי בבית הדין הצבאי. מעבר לרישום פלילי שהרשעה בבית הדין הצבאי גוררת הוא צפוי לעונש מאסר, הורדה לדרגת טוראי ומאסר על תנאי למקרה שייעדר משירות ללא רשות פעם נוספת.

 

מעמדו של צה"ל כצבא של מדינה ישראל

במדינת דמוקרטית, ומדינת ישראל היא מדינה כזו, הצבא נתון למרותה של הממשלה הנבחרת. חרף המחלוקות ומגוון הדעות הפוליטיות המשסעות את העם, מתוכו מגיעים משרתי המילואים להיות מסגרת צבאית, הצבא עשוי להידרש ולפעול כגוף מאוחד למשימות העשויות להיות בניגוד לרצון משרתי המילואים כגון כניסה ללחימה באזור יהודה ושומרון מחד, או פינוי התיישבות יהודית בלתי חוקית באותם אזורים מאידך. הבנה כי אין להכניס את המחלוקות לתוך הצבא, וכי חובתו של הצבא על כל המשרתים בו כאחד למלא את הוראות הממשלה הנבחרת, הנה בסיס ליכולת קיומנו כמדינה מוקפת אויבים. לכן, הצבא ובצדק רואה בסרבנות קו אדום שחצייתו גוררת ענישה וצעדים פיקודיים. רמת החומרה עולה ככול שדרגתו של משרת המילואים הסרבן גבוהה יותר, ויוער כי רמת החומרה והענישה גדלות אם וככול שיהיו חיילי חובה שיסרבו ועוד יותר מכך אם יהיו משרתי קבע שיסרבו להתייצב במקום שירותם.

 

סיכום

 

מי שלפי חוק אינו חייב בשירות מילואים ומזומן לשירות פעיל מכיוון שחתם על טופס התנדבות, רשאי לחתום על ויתור המשך התנדבות, לעבור למעמד של דימוס ולא להיות עוד חלק מהמסגרת הצבאית.

מי שחייב בגיוס ולא יתייצב כאשר יקבל צו לשירות מילואים פעיל, יעמוד לדין משמעתי וניתן להפעיל נגדו צעדים פיקודיים. ככול יתייצב להליך המשמעתי יוכרז כנעדר משירות ללא רשות, אשר בחלוף זמן עשויה להגיע לכדי עריקות שהיא עבירה פלילית.

צה"ל קבע כי האכיפה תתבצע לפי מעשה, ולא לפי הצהרות של משרתי המילואים, וכי כל מקרה ייבחן ויטופל לגופו של עניין.

סרבנות פוגעת בצה"ל שהוא הביטחון לקיומנו כמדינה מוקפת אויבים. לכן, הן מסיבות מהותיות וכן מפני יראת החוק, יש להימנע מסרבנות!

עודכן ב: 02/07/2023