העובדות
א. התובע התגייס כשהוא בריא לחלוטין ושירת כלוחם באחת מחטיבות חיל הרגלים.
ב. ביום שחרורו בתום שירות מלא, לאחר שביצע את תהליך השחרור במדור משתחררים בבקו"ם,
נסע התובע לביתו כשהוא רוכב על אופנוע.
ג. לאחר נסיעה קצרה היה מעורב התובע בתאונת דרכים וכתוצאה ממנה סבל מפריקת כתף ופצעים
שהותירו בו צלקות.
ד. התובע הגיש בקשה לקצינת התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בזכות
נכה ונדחה לאחר שמומחה רפואי מטעם אגף השיקום קבע כי הפציעה שהובילה לנכות אירעה
לאחר השחרור משירות, כלומר כשהוא כבר אזרח, ולכן אין למשרד הביטחון אחריות כלפיו
בעקבותיה.
ה. בעקבות הדחיה הגיש התובע באמצעות משרדי ערר לוועדת הערר לפי חוק הנכים בית משפט
השלום בתל אביב. הנימוק העיקרי לערעור היה הסתמכות על סעיף 1א(א) בחוק הנכים לפיו:
"רואים חבלה שאיראה לחייל, או חייל משוחרר כחבלה שאיראה בתקופת שירותו עקב שירותו גם
אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך
הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות". סעיף זה, המייחס אחריות למשרד
הביטחון גם כלפי "חייל משוחרר" מכוון בעיקר לחייל מילואים בדרכו בחזרה לביתו בסיום
שירות מילואים פעיל, היה מתאים לטענתי גם לחייל ששוחרר בבקו"ם בסיום שירותו.
ו. לאחר שני דיוני קדם משפט ובתחילת דיון ההוכחות הודיע בא כח אגף השיקום כי הם חוזרים בהם
מההתנגדות לאחר שבחנו שנית את המקרה לאור טענותיי, ולפיכך קבעה וועדת הערר כי הלוחם
יוכר לזכות נכה עבור הפגימות שנוצרו עקב תאונת הדרכים שעבר.
ז. בעקבות פסיקת הוועדה עמד התובע בפני וועדה רפואית שקבעה לו אחוזי נכות בשיעור המזכה
אותו בגמלה קבועה, טיפולים רפואיים והטבות נוספות, וכמובן שמעתה ואילך אחראי אגף השיקום
במשרד הביטחון לגבי התובע בכל האמור לכתף שנפגעה.
השאלה המשפטית
האם חייל שכבר שוחרר משירות ונפצע בדרכו לביתו זכאי להיות מוכר לזכות נכה באגף השיקום של
משרד הביטחון?
ניתוח ומסקנות
א. הפירוש לחוק הנכים, לו הסכימה הוועדה, הוא שחייל שהשתחרר משירות בבקו"ם (וכן גם חייל
מילואים שהשתחרר בסיום שירות מילואים פעיל), יוכר לזכות נכה באגף השיקום של משרד
הביטחון אם נפגע בדרכו הביתה, ובתנאי שלא חלו הפסקות או סטיות של ממש בדרך.
ב. ככל שאתם מאמינים בזכותכם, נכון וחשוב לעמוד על זכות זו ולפעול ככל שנדרש גם משפטית.
עודכן ב: 29/03/2022