מיצוי זכויות במשרד הביטחון לאחר השחרור מצה"ל

מה צריך לדעת חייל שנפצע בצבא ועומד בפני שחרור?

חיילים רבים נפצעים וחולים בעקבות השירות הצבאי ובמקרים מסוימים השירות הצבאי אף גורם להחמרת מצב רפואי קיים.

חיילים אלו מקבלים את הטיפול שנדרש להם מצה"ל, בזמן השירות. אולם, לאחר שחרורם, הצבא מפסיק להעניק להם את הטיפול לו עדיין זקוקים.

מה הדין לגבי חייל שנותר עם מגבלה רפואית לאחר השחרור?

החוק קובע שחייל שנותר עם מגבלה רפואית, שנגרמה או הוחמרה עקב השירות הצבאי, וזקוק לסיוע וטיפולים, יועבר לטיפולו של אגף השיקום במשרד הביטחון. אגף השיקום יהיה אחראי על עניין הטיפול בחייל וידאג לספק את כל שנדרש לאותו חייל בעקבות מגבלתו הרפואית. לשם כך, החייל נדרש להגיש לקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון בקשה להכרה בזכאות, ולצידה בקשה להכרה מיידית, לצורך טיפולים ותגמול כספי עד בירור סופי של התביעה.

מה מומלץ לחיילים אלו לעשות?

בכדי שלא ייווצר פער זמנים מיום השחרור ועד לקבלת ההכרה, ומאחר שטרם השחרור מהשירות הצבאי קשה יותר להשיג את הדרוש לצורך הגשת התביעה, מומלץ לכל חייל שנפגע או שמצבו הרפואי הוחמר במהלך השירות הצבאי, ועומד בפני שחרור בתום שירות או מצוי ביחידת המחלימים, ר"מ 2 או ר"מ ד, לאסוף את כל המסמכים והאישורים הדרושים לצורך הגשת תביעה להכרה בזכאות מול קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון – רשימת המסמכים והאישורים הדרושים מפורטת באתר אגף השיקום של משרד הביטחון. החייל נדרש לבחור כיצד יגיש את התביעה: בעצמו, באמצעות קצינת הנפגעים/ר"מ 2, או באמצעות עו"ד המתמחה בתחום שאת שירותיו ישכור לשם כך.

סיכום

המשותף לחיילים שנפגעו עקב פציעה או מחלה במהלך ועקב השירות ונותרו עם מגבלה, והם עומדים בפני שחרור מצה"ל, הוא שמיד ברגע השחרור צה"ל אינו מטפל בהם עוד בשום דרך. לכן, בכדי לזכות באחריות המערכת, בפיצוי ותגמול, ובמידת הצורך בהמשך טיפולים, יש להכין את כל הדרוש לצורך הגשת תביעה להכרה בזכאות לקצין תגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון. ההיערכות צריכה להסתיים לפני השחרור, במטרה להגיש את התביעה מיד ביום השחרור, למנוע פער זמנים מיום השחרור ועד קבלת ההכרה הזמנית ולהבטיח רצף טיפול וזכאות.

הכותב הנו עו"ד בעל ניסיון רב בייצוג חיילים מול קצין התגמולים – אין לראות בכתוב ייעוץ משפטי המחליף ייעוץ אישי ופרטני.