עונש מקל בעבירת עריקות מצה"ל

תיק צפון (מחוזי) 28/12 התצ"ר נ' טוראי צ.ב. – עבירת עריקות

העובדות:

החייל טוראי צ.ב. עמד לדין באשמת היעדרות מן השירות (עריקות) למשך תקופה ממושכת מאוד של 935 ימים שהסתיימה במעצרו.

החייל הודה בביצוע העבירה והצדדים נדרשו לטעון טיעוניהם לעונש. התביעה הצבאית דרשה להחמיר בעונשו הן בשל חומרת העבירה והן בשל העובדה כי לחובת החייל היה רקע משמעתי מכביד ועיון בגיליון התנהגותו, אשר הוצג לבית הדין ע"י התביעה, לימד כי הייתה זו הפעם החמישית בה נעדר משירות ללא אישור וכן כי עמד לדין משמעתי ביחידתו פעמים רבות בגין עבירות משמעת. בנוסף עמדו לחובת החייל 60 ימי מאסר על-תנאי ברי הפעלה, אותם דרשה התביעה להפעיל במצטבר, תוך הדגשת העובדה כי היעדרותו הנוכחית משירות החלה זמן קצר לאחר ששוחרר מהמאסר בגין אותה עבירה ובאותו דיון נקבע העונש המותנה.

במסגרת טיעוני ההגנה הצגנו את הרקע האישי והמשפחתי ממנו בא החייל: מצוקה כלכלית במשפחה, מעולם לא הסתגל למסגרת כלשהי - בוגר 11 שנות לימוד בלבד, ומאובחן ע"י קב"ן הכלא הצבאי כבעל אישיות לא בשלה וקשיי הסתגלות למסגרת הצבאית. בשל כל אלה עמד החייל בפני ועדת אי התאמה במהלך תקופת מעצרו והוא פוטר משירות צבאי. כן הוצגו הנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העבירה: החייל העיד כי הצורך לסייע לאביו הנכה, שכפי שהעידו מסמכים רפואיים שהוצגו לבית הדין, מצבו הרפואי החמיר באותה עת, היה גורם מרכזי בהחלטתו להיעדר מהשירות - אב החייל העיד בבכי כי החייל סעד אותו מידי יום וטיפל בו במסירות במהלך התקופה בה נעדר מהשירות.

בנוסף הצגנו את הבעת החרטה העמוקה והכנה של החייל על מעשיו ואת "הלכת ליבוביץ" (ע"פ 1399/91 ליבוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 177) לפיה יש שבנסיבות מיוחדות שיקול השיקום יהא שיקול מרכזי בשקלול שיקולי הענישה.

השאלה המשפטית:

מהו העונש הראוי המאזן בין חומרת העבירה לנסיבות האישיות של החייל, לנסיבות בהן התבצעה העבירה ולחשיבות שיקומו של הנאשם?

בית הדין הצבאי פסק:

בנימוקי גזר הדין קבעה השופטת כי, לאחר ששמעה את טענות הצדדים היא סבורה יש לקבל את טיעוני ההגנה להקלה בעונש ופסקה כי במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות ונכונות, שבעטיין מן הראוי לתת משקל בכורה לאינטרס השיקומי. בהתאם לכך נגזרו על החייל עונש מקל מאוד של 90 ימי מאסר ועונש התנאי שעמד כנגדו הופעל באופן בו מחציתו מופעל בחופף ומחציתו במצטבר לעונש שנקבע, כך שבסה"כ נגזר על החייל לרצות 120 ימים במאסר בלבד, שתחילתם ביום מעצרו. בנוסף נגזר על החייל עונש מאסר מותנה בן 60 ימים.