.jpg)
ייחודיות הארגון הצבאי כרקע להבנת הסוגיה
צה"ל הוא ארגון השם את המשרתים בו, מפקדים וחיילים כאחד, במצבי קיצון שבהם הם נדרשים להשתמש בנשק, לקיים פעילות מורכבת ומסוכנת באימונים ובפעילות מבצעית ולהפעיל אמצעים שונים ומורכבים. בנוסף, המערכת הצבאית יוצרת לחץ אצל המשרתים בה העשוי לבוא לידי ביטוי במהלך השירות או בעת חופשה.
כך, אף שהמשרתים בצה"ל הם אנשים נורמטיביים, הם חשופים לסכנה להיות נאשמים בעבירות המתה - מהעבירות החמורות בחוק העונשין: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. כל אחת מעבירות אלו נחשבת לעבירת גרימה, כלומר כל מעשה או מחדל שיגרמו למותו של אדם ייכלל בהן. אולם יש ביניהן הבדל עצום ביסוד הנפשי בביצוע העבירה. בהתאם לכך, קבועה לכל אחת מהעבירות רמת ענישה שונה.
עבירות ההמתה וההבדלים ביניהן
א. רצח בנסיבות מחמירות הוא העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין בכלל ובעבירות ההמתה בפרט, והיא נדירה מאוד בהקשר הצבאי. כדי להאשים ברצח בנסיבות מחמירות נדרש להוכיח כי המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, או שהמעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן, או שהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהקורבן היה חסר ישע ועוד.
העונש הקבוע בחוק לעבירת רצח בנסיבות מחמירות הוא מאסר עולם כחובה. חייל עשוי להיות מואשם ברצח אם למשל הרג לאחר תכנון חייל אחר או אזרח, או אויב כשהוא שבוי ועוד.
ב. רצח - ניתן להאשים ברצח מי שגרם בכוונה למותו של אדם. גם עבירה זו נדירה בהקשר הצבאי. העונש הקבוע בחוק לגבי רצח הוא מאסר עולם, או קציבה לעד 30 שנות מאסר.
חייל עשוי להיות מואשם ברצח, למשל במקרה בו במהלך מריבה הרג חייל אחר או אזרח, בדקירת סכין, כאשר לא התכוון לגרום למותו ועוד.
ג. הריגה בנסיבות של אחריות מופחתת - ניתן להאשים בסעיף זה מי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אדם בנסיבות של: כאשר המעשה נעשה בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם, כאשר הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו, כאשר עקב הפרעה נפשית התקשה הנאשם להבין את מעשהו או להימנע ממנו. העונש הקבוע בחוק לגבי הריגה בנסיבות של אחריות מופחתת הוא 20 שנות מאסר.
חייל עשוי להיות מואשם בהריגה בנסיבות של אחריות מופחתת למשל במקרה בו הרג חייל או אזרח ברגע של זעם לאחר שהקורבן קינטר אותו, או כאשר הרג אדם בעת שהיה תחת השפעת אלכוהול או סמים ועוד.
ד. המתה בקלות דעת - ניתן להאשים אדם בסעיף זה אם גרם למותו של אדם אחר בקלות דעת. העונש הקבוע בחוק לגבי עבירה זו הנו עד 12 שנות מאסר. נאשמים בהמתה בקלות דעת יהיו מי שנטלו סיכון בלתי סביר לגרימת המוות - סיכון שאמנם התממש, אך קיוו והאמינו שהתוצאה הזו לא תתרחש. חייל עשוי לעמוד לדין בעבירה זו אם למשל יגרמו להריגת אדם כתוצאה מפליטת כדור כתוצאה ממשחק בנשק, נהיגה בקלות דעת שגרמה לתאונה ומותו של אדם ועוד.
ה. גרימת מוות ברשלנות - ניתן להאשים אדם בסעיף זה אם גרם ברשלנות למותו של אדם אחר. העונש הקבוע לגבי עבירה זו הנו עד 3 שנות מאסר. מפקד או חייל עשויים להיות מואשמים בעבירה זו אם למשל ניהלו או אישרו אימון באופן לקוי שהוביל למותו של חייל או אזרח, פליטת כדור שלא אגב אימון שגרמה למותו של אדם, הרג בנסיבות מבצעיות ועוד.
לסיכום, כל מפקד או חייל נדרשים לנקוט זהירות ושיקול דעת מתוך חשיבות השמירה על החיים. אך אם חלילה נקלעת למצב שבו אתה אחראי, באופן ישיר או עקיף, למותו של אדם, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין צבאי הבקיא בתחום לצורך ליווי בהליכי החקירה והבדיקה - במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), בוועדת חקירה (וח"ק), בתחקיר ובהליך משפטי ככל שיתקיים.
