עסקת טיעון בהליך פלילי בבית דין צבאי

עסקת טיעון, או כפי שהיא נקראת בשפה המקצועית הסדר טיעון, הנה עסקה הנערכת בין נאשם במשפט פלילי לבין התביעה. הליך זה קיים גם במקרים של חייל העומד לדין בבית דין צבאי. במסגרת עסקת הטיעון נדרש הנאשם להודות באשמה לפי העובדות המפורטות בכתב האישום והתביעה ממתנת את עמדתה לגבי חומרת המעשה בגינו עומד הנאשם לדין.

מיתון עמדתה של התביעה יכול לבוא לידי ביטוי בדרך של תיקון כתב האישום באופן בו נמחקים ממנו פרטים המחמירים עם הנאשם, החלפת העבירות המיוחסות לנאשם בעבירות קלות יותר והצגת עמדה מתונה לעניין העונש. ברוב המקרים מסכימים הצדדים על עונש מוסכם, אשר מוצג לאישור בית הדין.

האם הסדר הטיעון מחייב?

בית הדין הצבאי אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחויב על פיו. בית הדין הצבאי אף חייב להסביר זאת לנאשם, עוד לפני שהודה באשמה, כי ההסדר אינו מחייב את בית הדין וכי הוא רשאי לסטות ממנו. עם זאת, על פי הפסיקה, כאשר הצדדים מבקשים מבית הדין לתת גזר דין על פי העונש המוצע בהסדר הטיעון, על בית הדין לכבד את הסדר הטיעון. בית הדין יחרוג מכלל זה רק במקרים חריגים ונדירים בהם הוא סבור כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים לוקה בפסול או פגם מהותיים ואינו תואם את דרישות הצדק או את מטרות הענישה.

מבחינת התביעה עסקת הטיעון מהווה התחייבות שלטונית ולכן היא מחייבת את התביעה הצבאית. התביעה רשאית לחזור בה מן העסקה רק במקרים חריגים ונדירים בהם האינטרס הציבורי מחייב זאת. למשל, כאשר לאחר עריכת ההסדר נודע לתביעה מידע חדש ומהותי.

הנאשם יכול לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא הודה באשמה. אם הנאשם חוזר בו מהסכמתו להסדר, ההסכם בטל וההליך הפלילי ממשיך כסדרו.

מה קורה כאשר בית הדין הצבאי סוטה מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם?

במקרים החריגים בהם סוטה בית הדין הצבאי מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם רשאי הנאשם להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים. התביעה הצבאית נדרשת לבחון עמדתה לקראת הערעור והיא אינה חייבת להגן על הסדר הטיעון אל אף שהיא הייתה שותפה לעיצובו. יחד עם זאת, התביעה מחויבת לעקרון ההגינות כלפי הנאשם ולאינטרס של קיום הסדרי טיעון וכיבודם לשם ייעול ההליכים. לכן, למעט מקרים חריגים בהם נוכחה התביעה כי ההסדר אינו הולם את האינטרס הציבורי, היא תגן על ההסדר בבית הדין הצבאי לערעורים.

האם כדאי לחייל הנאשם בבית דין צבאי לעשות עסקת טיעון?

על שאלה זו לא ניתן לענות באופן כללי, אלא, חובה לבחון את המקרה לגופו. ככלל, מי שמאמין בחפותו וכאשר ההגנה מעריכה כי סיכויי התביעה להשיג הרשעה נמוכים מאוד, יכול לנהל את הגנתו ולקוות להגיע לזיכוי. אולם, במקרים בהם קיים חשש להרשעה , מומלץ להגנה לנסות ולהגיע עם התביעה להסדר טיעון.

המגעים בניסיון להגיע להסדר טיעון אינם פוגעים בעניינו של הנאשם, שכן הצדדים אינם רשאים להעביר לידיעת בית הדין את הפרטים, ההודיות, וההצעות שנאמרו במסגרת הניסיון להגיע להסדר. הסכמה למשא ומתן בניסיון להגיע להסדר, אינו מחייב את הנאשם להסכים להסדר כלשהו בסופו של דבר ולמעט מחיר של חשיפת חלק מפרשת ההגנה לתביעה, אין במשא ומתן בניסיון להגיע להסדר סיכון.

ברוב המקרים רמת הענישה המוצעת על ידי התביעה במסגרת הסדר טיעון הנה ברף הנמוך או אף מתחת לזה לעומת מתחם הענישה הנגזר בפסק דין לאחר הרשעה בסיומו של הליך הוכחות שמסתיים בהרשעה. ודבר חשוב נוסף היא העובדה כי על גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון, אף אם הנו מקל באופן משמעותי, התביעה לא תערער.

לסיכום, עסקת טיעון הנה דרך אפשרית לסיים הליך פלילי בו התביעה וההגנה "קונים" סיכון ועושים ויתורים על מנת לייעל ולקצר את ההליך. התביעה משיגה את ההרשעה הראויה לדעתה וההגנה עשויה להשיג ביטול סעיפי אישום חמורים, הימנעות מרישום פלילי מלא, עונש מקל, וודאות לגבי התוצאה שמקלה על עינוי הדין.

סנגור מיומן, הבקיא בהליכים, נדרש לשקול לקיים הליך של משא ומתן עם התביעה בניסיון להגיע להסדר ולייעץ לנאשם אם לסיים עניינו בסדר טיעון או לא.