.jpg)
.jpg)
חייל אשר הורשע בבית דין צבאי ונגזר עונשו, צריך לשקול מספר אפשרויות העומדות בפניו: האפשרות הראשונה היא לקבל את הדין ולשאת בעונש. בדרך זו נוהגים רוב החיילים והמפקדים אשר עומדים לדין ודינם נגזר, בעיקר משום שאינם מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם ומשום שדרך זו אינה דורשת המשך ההליך המשפטי, עובדה הקוסמת למי שכוחו ונפשו תשו מעינוי הדין. אולם, החיסרון בהתנהלות זו הוא קבלת הדין, אי מיצוי האפשרויות להקלה בדין ונשיאה בעונש במלואו.
הורשעת אף על פי שאינך אשם או החמירו בעונשך?
האפשרות השנייה היא להגיש ערעור. ערעור מוגש לבית הדין הצבאי לערעורים בתוך 15 ימים מהמועד שבו ניתן פסק הדין, או מועד אחר אם קבע זאת בית הדין הצבאי המחוזי שבו ניתן גזר הדין.
ערעור ניתן להגיש הן על עצם ההרשעה והן על חומרת העונש, ומשמעותו היא שהמערער טוען כי בית הדין הצבאי המחוזי שגה כאשר הרשיע אותו או החמיר בעונשו. הגשת ערעור תביא את העיון בפסק הדין או בעונש להחלטה של בית הדין הצבאי לערעורים, ועשויה לשנות את החלטת בית הדין הצבאי המחוזי.
עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה לא ימהר בית הדין הצבאי לערעורים להתערב בשיקולי בית הדין המחוזי, ויעשה כן רק אם בית הדין הצבאי המחוזי שגה באופן מובהק או חרג בהחלטתו ממתחם הענישה באופן קיצוני ובלתי סביר. לא זו אף זו, קיימת אפשרות כי התביעה תגיש ערעור נגדי שבו תעתור כנגד קולת העונש. במקרה כזה קיים חשש כי בית הדין הצבאי לערעורים אף יקבע בגזר דינו עונש חמור מהעונש שקבע בית הדין הצבאי המחוזי.
הגשת הערעור אינה מביאה לעיכוב בביצוע העונש, אלא אם פסק כך בית הדין המחוזי לבקשת ההגנה.
יש דרך להקל בעונש ללא סיכון?
האפשרות השלישית היא להגיש מחילה. מחילה מוגשת להחלטת אלוף הפיקוד שבו נשפט החייל בהיותו מפקד המחוז השיפוטי. מחילה משמעותה קבלת גזר דינו של בית הדין, הבעת חרטה ובקשה להקלה בעונש מטעמים שאינם משפטיים, בעיקר טעמים של חסד.
את המחילה ניתן להגיש לאחר שפסק הדין חלוט, כלומר תם המועד שבו ניתן להגיש עליו ערעור, בדרך כלל 15 ימים ממועד פסק הדין. בקשת המחילה מוגשת בצירוף העתק מפסק הדין ומגזר הדין.
מפקד הפיקוד ייעזר בחוות דעת הפרקליט ובהמלצה ממפקדו של החייל בטרם ייתן את החלטתו. מפקד הפיקוד אינו רשאי לשנות את עצם ההרשעה, אולם בסמכותו להקל בעונש ככל שימצא לנכון, מטעמים של חסד. מפקד הפיקוד רשאי כאמור להקל בעונש או להתירו על כנו, אך אינו רשאי להחמיר בעונש. לפיכך אין כל חשש או מניעה מלהגיש מחילה.
האם אפשר למחוק את הרישום הפלילי?
החייל המורשע רשאי גם להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. ניתן להגיש בקשת חנינה לאחר שפסק הדין חלוט, וללא הגבלת זמן מהמועד שבו ניתן גזר הדין. בקשת חנינה ניתן להגיש כדי להקל בעונש, למחיקת רישם פלילי או לקיצור תקופת התיישנותו. את בקשת החנינה יש להגיש בכתב ולצרף העתק מפרוטוקול פסק הדין וגזר הדין. חשוב מאוד לנמק את הסיבות התומכות בבקשה ולצרף מסמכים רלוונטיים.
ייחודו של הליך החנינה הוא סמכותו של הנשיא למחוק את הרישום הפלילי או לקצר את תקופת התיישנותו. בדומה לבקשת המחילה, בסמכות נשיא המדינה להקל בעונש או להותירו על כנו, אולם לא להחמירו. חשוב לדעת כי הליך הטיפול בחנינה, הנעשה אצל מחלקת החנינות במשרד המשפטים, אורך תקופה ארוכה של מספר חודשים.
מכל אלה ניתן לראות כי גזר דין הניתן בבית הדין הצבאי אינו סוף פסוק. יש עדיין דרכי פעולה שהחייב בדין צריך לשקול, מהן כאלה שלצד סיכוי אין בהן סכנה כלל.
כמו בכל הליך פלילי מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקיא בתחום ומכיר את ההליך והכללים, כדי שימליץ על ההליך המתאים וינהל אותו בדרך הטובה ביותר.
.JPG)
